יומני מסע

תפסנו שלווה בשייט נהרות באירלנד

מאת גל-נוימן

אוגוסט 2006



תפסנו שלווה בשייט נהרות באירלנד

נסענו שני זוגות חברים, לנופש שייט באירלנד. רצינו לברוח קצת מחום יולי-אוגוסט, למזג אוויר נעים יותר. הצטיידנו בספרים, בגדי-ים, כובעים (בכל זאת - זה אוגוסט...) , וליתר בטחון - גם במעיל קל כי "לפעמים יורד גשם".

נחתנו בדבלין, ונראה היה שמקבל את פנינו מזג אוויר חמים ונעים. האירים, בחולצות שרוול קצר, הסבירו לנו שיש לנו מזל - השבוע הקודם היה שבוע של שרב, וטוב שהגענו רק היום. כמה דקות לאחר מכן, כשיצאנו משדה התעופה, הבנו שהחום של האירים, דיי קריר בשבילנו. לא הורדנו את המעילים כל השבוע.

יום ראשון

את ההפלגה באירלנד התחלנו בקריק און שנון Carrick on Shannon. זהו בסיס היציאה. יש בו מעגן גדול מאד, עם מספר רב של ספינות נהר. המקום משמש כבסיס יציאה לכל ספינות Emerald star  המפליגות לאורך נהר השנון.

הגענו יחסית בשעה מאוחרת, ולשמחתנו נוכחנו שהבסיס פתוח עד השעה 8 בערב. במקום ניתן להצטייד במים ודלק. מזון רכשנו במינימרקט בעיר, שפתוח עד השעה 21:00. אח"כ עשינו השלמות בסופרמרקט הגדול Tesco שפתוח 7 ימים בשבוע 24 שעות ביום.

במקום יש גם מגרש חניה חינם למכוניות, ושם השארנו את המכונית ששכרנו. טיילנו במכונית זו, בדרכנו מדבלין (שם נחתנו בטיסה מהארץ), לקריק און שנון, ותכננו לשוב אליה בהמשך, ולנסוע לטייל, תוך כדי מהלך ההפלגה,  במערב אירלנד. אבל לא נקדים מאוחר למוקדם. עוד נחזור אל המכונית בהמשך...

במשרדים שבקריק און שנון, קיבלו את פנינו בלבביות, והיפנו אותנו ליאכטה שלנו, שתשמש בשבוע הקרוב כביתנו הצף. אחד מאנשי התחזוקה והשרות נתן לנו הדרכה מלאה על הספינה וציודה, ואף יצא אתנו להפלגת נסיון קצרה (עד אחרי הגשר, ובחזרה) להכרת היאכטה.

המסלול שתכננו היה הפלגה מקריק און שנון לפורטומנה Portumna. כלומר, "עם הזרם". למעשה, הזרימה זניחה, וכמעט איננה מורגשת. הפלגה ישירה ללא עצירות, אמורה לקחת 16 שעות סה"כ. המרחק קצר יחסית. ולכן, תיכננו מראש להתנהל בשייט נוח ואיטי. 

ואכן, היתה שלווה אמיתית. היה לנו זמן לעצור ולהתפעל מעוף שעמד כמו פסל על עמוד במרכז נתיב השייט, וגם לעגון את היאכטה ולצאת לטיולים ברגל או באופניים. לאורך הנתיב, ראינו מפליגים רבים, שהצטיידו בחכות לדייג, עגנו את ספינתם וישבו ממתינים שארוחת הצהריים שלהם תיתפס בקרס...

התחלנו בהפלגה לעבר העיירה ג'יימסטאון Jamestown, שנמצאת כשעה הפלגה מקריק. משם נכנסנו לג'יימסטאון קנאל - זוהי תעלה יפה, חצובה בסלע. העצים הגדלים מצידי התעלה סוככים על הגדות. בקצה התעלה ממוקם Lock (אלברט לוק) שמאזן את המים בין התעלה לנהר. בכל מחזור מעבר, נכנסות 4 יאכטות. למרות זאת, בשעת הצהריים כשהגענו, נאלצנו לחכות למעלה משעה לתורנו.

משם הפלגנו לכפר קטן - Dromod, במרחק שעה הפלגה. בדרומוד מצאנו שני פאבים. האחד משמש כבר-גריל ומסעדה, והשני, שבו בחרנו, הוא פאב מסורתי שנמצא כ-200 מ' שמאלה מהמעגן ברחוב הראשי. שם אכלנו אוכל אירי מסורתי.

לאחר מנוחת הצהריים, המשכנו במסלול, ובשעות אחה"צ הגענו ל-Lanesborough -כפר קטן, שבו עגנו למשך הלילה...

יום שני

למחרת, יום שני, לאחר ארוחת בוקר מפנקת ביאכטה, יצאנו (לא מוקדם מדי) לכיוון אגם לוך רי Lough Ree. עכשיו אוגוסט, אבל באירלנד מזג אוויר נעים. כלומר - כמו מזג האוויר בישראל - בחורף !! בין 15 ל-17 מעלות, במשך כל היום ירד גשם בעוצמות שונות. לא היתה ברירה, ונאלצנו לשהות בתוך הספינה. היה אחלה !!  יש עמדת נהיגה פנימית, בסלון. הנהיגה היתה נוחה, והכי חשוב - נשארנו יבשים.

אגם לוך ריי שבו הפלגנו, כמו גם המסלול לאורך הנהר, מסומן במצופים אשר מנתבים אותנו למרכז הנהר, ולאיזורים היותר עמוקים ופחות מועדים לעליה על שרטון. הבנו, שכאשר אנחנו מפליגים דרומה, עלינו להקפיד שהמצוף האדום יהיה בדופן ימין של הספינה והמצוף השחור יהיה בדופן שמאל. בהפלגה חזרה, כלומר צפונה - הסדר צריך להיות הפוך.  בכל מצב ומיקום, ראינו גם את המצוף הבא, וכך יכולנו לתכנן את הכיוון. לא תמיד יכולנו לראות את האדום וגם את השחור יחד, אבל אחד מהם הספיק.

בהפלגה לאורך האגם דרומה, יש אפשרות לעגון במספר מעגנים מסודרים קטנים, אשר ממוקמים משני צידי האגם. אם היתה יוצאת קצת שמש, כנראה היינו עוצרים באחד המעגנים הללו, לנישנוש או לצהריים. אבל ירד גשם ולכן החלטנו לא לעצור והמשכנו להפליג לאורך כל האגם עד למעגן הדרום-מערבי - Hodson Bay.

Hodson Bay היא מרינה קטנה, שבה ניתן למצוא את כל השירותים להם זקוקים המפליגים - מים, שירותים ומקלחות, פאב ומסעדה. המרינה שייכת למחוז העיירה Athlone.

לאחר עגינה קצרה המשכנו ל-אטלון Athlone. אובייקטיבית, זו עיירה קטנה, אולם יחסית ליישובים הקטנטנים שמצאנו לאורך הנהר, הרגשנו שהגענו לעיר הגדולה. ירדנו לסיור רגלי באטלון. היא משתרעת משני צידי הנהר ואפשר למצוא בה, חנויות, מסעדות, פאבים. המרינה, שנמצאת בצד המזרחי של הנהר, מאד נוחה. היא ממוקמת מצפון לגשר הכביש ומדרום לגשר הרכבת. רואים אותה מיד לאחר שעוברים את גשר הרכבת בעל הקשתות הלבנות.

אם ממשיכים הלאה, מיד לאחר המרינה, מגיעים לגשר הכביש שמחבר את שני צידי העיר. בצד המערבי של גשר הכביש ישנו מעבר שנפתח מידי פעם לתנועת הספינות. תדירות הפתיחה תלויה במספר הספינות הממתינות. הפתיחה נעשית כך שקטע כביש, בין שתי קשתות מתרומם ומאפשר לספינות לעבור מתחתיו.

אנחנו בחרנו לעגון במרינה, (10 יורו ליום). ניתן גם לעגון משני צידי הנהר, בעיקר באיזור שאחרי גשר הכביש. השיקול שלנו נבע מכך שב-Athlone השארנו את הספינה לעגון יומיים לבדה, בלעדינו, ויצאנו לטיול עם המכונית (כן, זו שחיכתה לנו במגרש החניה של קריק און שנון), במערב אירלנד.

יום שלישי

סיפור המכונית: שכרנו אותה בדבלין ביום שישי, לשבוע. החזרנו אותה בשבת כעבור שבוע, בשדה התעופה. טיילנו יום אחד בדבלין ולמחרת, בשבת בבוקר יצאנו במסענו לכיוון Carrick on Shanon  שם התחלנו את השייט והמכונית הושארה במגרש החניה. חזרנו אליה באמצעות מונית מ-Athlon , נסיעה שעלתה כ- 70 יורו.

הגענו אל המכונית בשעות הבוקר המאוחרות, והתחלנו בטיול היבשתי הקצר. בסיורנו הגענו לצוקי מוהר המפורסמים, שמתנשאים מעל האוקיינוס. את הלילה העברנו ב-B&B מקסים, שממוקם בקצה צוק מעל לחוף האוקיינוס האטלנטי. קיבלנו שם ארוחת בוקר אירית מסורתית, כלומר - נקניקים, נקניקיות, שעועית, ביצה. אחת הנשים שביננו, ובעלה של השנייה, התענגו על הארוחה. השניים האחרים סרבו "לאכול ארוחת צהריים בבוקר", והפסידו.....

יום רביעי

המשכנו בטיול היבשתי יום נוסף, וביום ד' בערב, הגענו חזרה עם המכונית לאטלון. החננו אותה ליד המרינה, ברחוב, הלכנו לישון ביאכטה וביום חמישי בבוקר  המשכנו בהפלגה.

באותו ערב, אכלנו במסעדה טובה באטלון. המסעדה נמצאת מול חומת המבצר בצידה הצפוני. יש לקחת בחשבון, שרוב הפאבים מתפקדים כמסעדות בשעות הערב המוקדמות. ניתן להזמין בהן ארוחות עד השעה 20:30 או 21:00 תלוי במקום. לאחר מכן, המטבח נסגר וניתן להזמין משקאות בלבד. בעיקר בירה.

כשיצאנו מהמסעדה, בדרכנו לשוב לספינה, משכה את תשומת ליבנו מוסיקה אירית שנשמעה מפאב סמוך. לא עמדנו בפיתוי. המוסיקה כישפה אותנו. נכנסנו. חווינו את חוויית אירלנד. המקום, שבהצצה מפתח הדלת נראה קטן, היה למעשה קומפלקס אדיר הומה בקהל. בחלל הקדמי ניגנה הלהקה המקומית מוסיקה אירית. בחללים האחרים ישבו אנשים ולגמו בירות. זו היתה חוויה מיוחדת במינה לשמוע מוסיקה זו עם כוס בירה Guinesse אירלנדית ביד.

יום חמישי

היציאה מאטלון, מתחילה במעבר ב-Lock, שמוריד אותנו דרגת מים נוספת במורד נהר השנון. בקטע זה ההפלגה היא לאורך הנהר. לאחר כשעה הגענו למעגן קטן מתחת לאתר התיירות הדתי העתיק - Clonmacnoise. האתר נמצא בסמוך ל-Shannonbridge. עגנו את הספינה וירדנו לסיור רגלי. יש לקנות כרטיסים בכניסה לאתר הסטורי מעניין זה.

לאחר סיור באתר, שבנו לספינה והפלגנו דרומה עד Shanon bridge שם יצאנו לטיול רגלי קצר על הגשר.

קטע הפלגה קצר נוסף הביא אותנו עד ל-Banagher באנאגר. זוהי עיירה קטנה ונחמדה, ממוקמת בגדה המזרחית של הנהר. לאורך הרחוב הראשי ניתן למצוא מיגוון של חנויות, סופרמרקט, חנות ירקות, מזכרות, וכמובן  - מספר פאבים.

המעבר בגשר הוא בצידו המזרחי. גובהו ורוחבו מאפשר מעבר ללא בעיות פתיחה או המתנה.

יום שישי

יום עמוס. רוצים להספיק כמה שיותר בזמן הקצר שנותר לנו פה.  זהו יום הפלגתנו האחרון, ובו יצאנו מ-Banagher לכיוון Portumna, תחנתנו האחרונה ובסיס החזרת הספינה. את ארוחת הבוקר החלטנו לאכול באחד המעגנים לאורך הדרך. כשעה לאחר היציאה, איתרנו פינה קסומה על גדת הנהר. קשרנו את חרטום הספינה לאחד העצים שעל הגדה, מתעלמים במופגן ממבטי התמהון של הפרות שרבצו להן באחו שמסביב, וחיסלנו את כל שאריות האוכל שקנינו.

ה-Lock האחרון שהיה עלינו לעבור, לפני פורטומנה, היה ב-Meelick. זהו לוק נוח יחסית, מפני שהוא יכול להכיל 9 ספינות בעת ובעונה אחת, ולכן ההמתנה כאן היא קצרה ביותר. מיד לאחריו, הגענו למרינה של פורטומנה. הפניה היא ימינה, קצת לפני הגשר.

החלטנו לא לעצור, אלא להמשיך דרומה, לטעימה קצרצרה  מהאגם הדרומי - Lough Derg. אגם זה נחשב מעניין להפלגה וידוע בכמות הדגה הגדולה שבו. כדי להגיע לאגם, חייבים לעבור גשר. הגשר נפתח בערך כל שעתיים, כ-4 עד 5 פעמים במשך היום.

לא נותר לנו זמן רב, כי ביום זה בשעות אחה"צ היה עלינו להחזיר את הספינה, ולכן בחרנו בהפלגה של כשעה - עד לכפר Terryglass שבחלק הצפון מזרחי של האגם, ו-Castle harbour משם יצאנו לטיול בשמורה של טירת פונטורמה.

מי שזמנו בידו, יכול להפליג מהלך 8 שעות ( 4 שעות הלוך ו-4 חזור), ל-Scarriff שבחלק הדרום מערבי של האגם, או ל-Killaloe הדרומית יותר. בכלליות, קיימות נקודות עגינה רבות לאורך האגם, וכל אחד יכול לבחור את המסלול העדיף לו.

שבנו אחר הצהריים של יום שישי, למרינה, שם עברנו את תהליך ה-check out במהירות וללא בעיות מיוחדות. הלכנו לטייל קצת בפורטומנה. העיירה נמצאת כ-1 ק"מ ממערב לנהר. יש בה שפע של מסעדות ופאבים. אפשר להגיע אליה ברגל, או - באופניים.

כדאי לתכנן יותר מיום אחד בפונטורמה. כך, אפשר לערוך טיול רגלי לא ארוך, או טיול אופניים לאיזור בו נמצאת טירת פונטורמה. האיזור הוא שמורת טבע, והטירה מתגלית מתוך יער העבות שסביבה. באותו איזור מצאנו גם שרידי כנסייה מרשימים. לחילופין אפשר להפליג, כמונו, דרומה ולהגיע אל הטירה ושמורת הטבע דרך Castle harbour בצפון מזרח אגם Lough Derg.

לאחר סיור קצר בפונטורמה העיר, הזמנו שוב מונית ש"הקפיצה" אותנו לאטלון, למקום בו המתינה לנו המכונית. משם נסענו לדבלין.

טיסתנו חזרה, היתה בשבת בשעה 12:00. הנסיעה חזרה לדבלין ארכה כ- 3 שעות, עם עצירה קצרה לקפה. החזרנו את המכונית המושכרת בשדה התעופה וצעדנו לטרמינל. הואיל ואין טיסות ישירות לאירלנד וממנה שמתאימות לזמני קבלת הסירות, בחרנו לטוס דרך אמסטרדם, והוספנו לנו עוד 2 ימי טיול באמסטרדם.

טיפים ותובנות:

  • השימוש במכונית שכורה הוכיח את עצמו.  שכירת המכונית עלתה כ-350 יורו לשבוע, ובנוסף השקענו כ-150 יורו עבור פעמיים מונית "להקפצה" אל המכונית. אולם, בלי ספק, הערך המוסף של שימוש במכונית לטיולים ולהגעה נוחה מדבלין וחזרה, שווה את הפרש המחיר של נסיעה בתחבורה ציבורית. למי שרוצה, יש לחברת ההשכרות, שירות של העברת המכונית  מנקודת ההתחלה של השייט לנקודת הסיום. עלות השרות 95 יורו.
  • התעלות שמתחברות אל הנהר, הן בדר"כ צרות יותר והשייט בהן שקט ואיטי יותר. דווקא בתעלות קטנות אלה, ניתן לראות יותר ציפורים, חלקן ציפורי מים גדולות, צמחי מים צפים ופרחים על גדות התעלה. חסרון התעלות הוא בכך שלא תמיד רצינו להמשיך להפליג באיטיות לאורך זמן, אבל חלק מהתעלות כל כך צרות שלא בכל מקום ניתן להסתובב.
  • למרות אפשרויות העגינה המסודרות הרבות לאורך המסלול, אנחנו התענגנו במיוחד על עגינה ספונטנית, בה קשרנו את חרטום הספינה לגזע עץ על גדת התעלה ונהנינו מהשקט. אנחנו ממליצים על עצירות כאלה למשך הארוחות או סתם לקריאת ספר ללא זמזום מנועים.
  • הדלק הספיק לכל שבוע ההפלגה. צריך להחזיר את הספינה במיכל מלא, ולכן ב-Check out, תדלקנו את הכמות שנדרשה. 
  • כמות המים במיכל גדולה יחסית. אף על פי שתדירות המילוי תלויה במשתמשים. אנחנו היינו 4 אנשים, בספינה מסוג Elegance ויצא לנו למלא מים רק פעם אחת במשך השבוע. בכל מעגן יש אפשרות להתחבר לצינור מים. תמיד נמצא ברז עם צינור. (בנוסף, גם הסירה מאובזרת בצינור).
  • בעת קבלת הספינה, רצוי לשאול את נציג החברה על הנושאים הבאים: הפעלת המכשירים במטבח כמו המקרר והכיריים, איך להפעיל את החימום בסירה, הפעלת השירותים, בדיקת מצברים, תאורת פנים, נעילת הספינה (דלת וחלונות) ולוודא שקיים ציוד החירום. בכל מקרה עורכים עם נציג החברה הפלגת הכרות קצרה המאפשרת להכיר את נהיגת הספינה והמנוע.
  • הספינה בה הפלגנו - מדגם Elegance - מאפשרת נוחיות רבה לשישה מפליגים. יש בה שלוש קבינות זוגיות עם תא שרותים ומקלחת צמודים לכל קבינה. במקרה הצורך, ניתן להוסיף  עוד שני מפליגים שילונו  על ספת הסלון שנפתחת למיטה זוגית.