יומני מסע

הפלגה בטורקיה

מאת מודי תירוש

נובמבר 2005



 מטרת יומן זה לתאר את ההפלגה של חברי ושלי בטורקיה בין התאריכים 17-24/9/05. אשתדל לשלב, תוך כדי תיאור ההפלגה, לקחים שהפקנו בתקווה שקורא יומן זה יוכל ללמוד מניסיוננו.
לי אישית היה ניסיון של שתי הפלגות בעבר באזור הנדון אך היתה לי זו הפעם הראשונה בה שכרתי את היאכטה והפלגתי כסקיפר עצמאי. יחד איתי הפליגו עוד 4 חברים ששניים מהם הינם סקיפרים גם הם, דבר שהקל מאד על ההפלגה.

 

מסלול ההפלגה

תחילת ההפלגה היתה במרמריס בשבת ה- 17/9/05 וסיומה היה בגוצ'ק ביום שישי ה- 23/9/05 כשיש לנו את האפשרות ללון ביאכטה ולעזבה למחרת בשבת ה- 24/9/05 בבוקר.

שכירת היאכטה

שכרנו את היאכטה מחברת Sun Charter דרך חברת "תשוט". יש לציין את הסיוע שקבלנו מ"תשוט" לאורך כל הדרך ואת הרוח הטובה והנעימה בה התנהל כל תהליך השכירה.
בחירת ושכירת היאכטה התבצעו בתחילת יולי. הבחירה שלנו היתה של יאכטה באורך 35-38 רגל שכן זהו האורך אליו הורגלנו בהפלגותינו בארץ. לצורך נוחות ההפלגה בחרנו במפרש ראשי  furling  והתעקשנו על GPS עם Chart Plotter המשפר לאין ערוך את איכות הניווט.
למעט מה שהוזכר לעיל היו שאר דרישותינו מהיאכטה סטנדרטיות לחלוטין.

המסלול אותו רצינו היה: גוצ'ק – גוצ'ק

למרות התאריך המוקדם (במושגים ישראליים) בו התחלנו בתהליך השכירה ולמרות הדרישות הצנועות שלנו מהיאכטה הופתעתי מההיצע המצומצם יחסית בו נתקלתי. בדיעבד הסתבר לנו שלמרות שחודש ספטמבר נחשב כתחילת סוף העונה הרי שעונה זו של השנה היא העונה של הגרמנים המציפים בהמוניהם את תורכיה, ומכאן ההיצע המצומצם.

טיסה ותחבורה

נושא הטיסה היה אבן הנגף העיקרית בתכנון המסע. לקראת ספטמבר, סוף העונה מבחינת התיירים, הוכפל מחיר טיסות הצ'רטרים עקב מיעוט הטיסות. בנוסף לכך לא היו טיסות ל- Dalaman שהיא שדה התעופה של מרמריס ושל גוצ'ק בתאריכים המתאימים לתאריכי שכירת היאכטה (תאריכי טיסות הצ'רטרים הם: ראשון-חמישי, חמישי-ראשון).

בסופו של דבר השגנו טיסה לאנטליה היוצאת ביום שישי (17/9/05) בבוקר והחוזרת ביום שבת 24/9/05) בחצות. עתה מה שנשאר לדאוג לו הוא התחבורה מאנטליה למרמריס (כחמש שעות נסיעה) ובחזרה מגוצ'ק לאנטליה (כשלוש שעות נסיעה).

הגעה לתורכיה

לאחר שנחתנו בשדה התעופה של אנטליה נסענו (חמישה אנשים, לא רזים במיוחד) במונית לתחנה המרכזית של אנטליה ומשם לקחנו אוטובוס למרמריס. בתחנה המרכזית של מרמריס ישנם דלפקים של מספר חברות המבצעות את ההסעה האמורה ואנו רכשנו כרטיסים בראשון בו נתקלנו – טעות ! יש לברר באיזה אוטובוס אמורה להתבצע ההסעה, בזה שלנו לא עבד מיזוג האויר ואפילו זקנה בהליכון השיגה אותו בעליות, אבל זו היתה חוויה בפני עצמה.

במרמריס שכרנו חדר במלון הנמצא במרינה כדי שלמחרת לא נצטרך לנסוע על מנת להגיע ליאכטה.
מהמלון התקשרנו ל- Sun Charter והסתבר לנו שנוכל לקבל את היאכטה ב- 14:00 במקום ב- 16:30 כפי שהופיע בתנאי השכירה המקוריים.

שבת ה- 17/9/05

החלטנו לבקר במשרדי Sun Charter במרינת Netsel ולראות את היאכטה לפני שנצא לקניות של מצרכים על מנת שנדע מה יש ביאכטה ומה יש לקנות. בביקור במשרדים הסתבר לנו שנוכל לקבל את היאכטה כבר ב: 11:00 בבוקר, הרווחנו חצי יום הפלגה !!
בצענו את קניות המצרכים בחנות Tansus הענקית והסענו אותם במונית ליאכטה תוך שאנו גם אוספים את הציוד שלנו מהמלון.
הערה: לא כדאי לקנות את כל המצרכים כבר ביום הראשון אלא אם כן יודעים בדיוק נמרץ מה תחזית האכילה כל יום. לדעתי עדיף לקנות רק את המצרכים ההכרחיים (כולל מצרכים כמו: נייר טואלט, חומרי ניקוי, כלים חד פעמיים וכו') ביום הראשון ותוך כדי ההפלגה, כשמתגבש הרצון והתיאבון, אפשר לקנות מצרכים בהתאם לנדרש. לחם טרי, למשל, ניתן לקנות בכל מקום כמעט.

תהליך קבלת היאכטה התבצע מהר משחשבתי אבל יש להדגיש שיש להקדיש זמן וסבלנות לנושא חשוב זה. יש לבדוק את היאכטה ביסודיות לפי רשימת התיוג (Check List) שמספקים ב"תשוט" ויש להתעקש ולברר איפה נמצא כל דבר ואביזר על פי רשימת התיוג של החברה משכירת היאכטה, ידיעה זו חוסכת זמן יקר בעת הצורך.

יצאנו מהמרינה של מרמריס בסביבות 14:00 והפלגנו (על פי המלצה של Sun Charter) דרומה לכיוון Kumlu Buku  (בתורכית Buku=מפרץ) שם עגנו באמצעות Mooring ברציף המסעדה (שמה Florya כמדומני). במקום יש חיבור למים ולמתח חוף וכן שירותים הכוללים מקלחות. בערב אכלנו במסעדה (בתורכיה מצפים מהמשתמשים בשירותי העגינה ברציף המסעדה לאכול בה).

יום ראשון ה- 18/9/05

מ- Kumlu Buku הפלגנו מזרחה ועגנו ב- Delik Adasi  (בתורכית Adasi=אי). האי מופיע במפות כ- Delik Ada ויש הקוראים לו: Delikada. האי שוכן סמוך לשפך נהר  Koycegiz וכל העוגן שם זוכה לביקור סדרן עבודה המנסה למכור טיול במעלה הנהר באמצעות סירת מנוע שטוחת קוער.  קיימים 2 מסלולי טיול:

  • עצירה באתר העתיקות Caunos וביקור בעיירה Dalyan.
  • עצירה באתר העתיקות Caunos , ביקור בעיירה Dalyan ובילוי במרחצאות בוץ.

החלטנו לוותר על הביקור באתר העתיקות ועל מרחצאות הבוץ ולהגיע רק לעיירה ולכן הורדנו ממחיר מסלול הטיול הראשון (שילמנו בסביבות 100 לירות).
בעיירה הסימפטית אכלנו לראשונה שווארמה תורכית (Kabab Doner) בפיתה, טיילנו ברחובות וקנינו מספר מצרכים ליאכטה.

לאחר החזרה ליאכטה הפלגנו צפון-מערב ל- Ekincik. ב- Ekincik קיימת מסעדה יקרה (בה אכלתי בעבר) בשם: My Marina המספקת עגינת Mooring, מים, מתח חוף ושירותים הכוללים מקלחות. החלטנו שלא לעגון ברציף המסעדה אלא קרוב לעיירה Ekincik בסמוך לחוף. מניסיון העבר ידעתי שעקב המים הרדודים אי אפשר לעגון ברציף של העיירה בו עוגנים גולטים או סירות מנוע שלשניהם קוער שטוח. בעיירה יש מכולת המוכרת מצרכים בסיסיים ביותר וכן שורת מסעדות בהן החלטנו שלא לבלות אלא לאכול ביאכטה. מכל מקום, הירידה לעיירה מתבצעת עם הדינגי.

אגב, ניתן להגיע מהעיירה לטיול בנהר ה- Dalyan שהוזכר קודם לכן.

הערה חשובה: החלטנו, הן בגלל עודף המוצרים שקנינו ביום הראשון והן בגלל בעיית נזילות מחריפה, שנעגון בלילות לסירוגין: פעם במקום בו יש מים, מתח חוף ושירותים סבירים הכוללים מקלחות, ופעם במפרצים טבעיים בהם אין בהכרח את סממני הנוחות שצוינו לעיל. כן החלטנו שבעגינות מהסוג הראשון נאכל במסעדות ובעגינות מהסוג השני נאכל על היאכטה.

בסך הכל זוהי התדירות שהתאימה לנו, ברור שכל אחד יכול לבחור בתדירות אחרת כרצונו.

יום שני ה- 19/9/05

מ- Ekincik הפלגנו מזרחה ועצרנו לעגינה באי Baba Adasi שם אכלנו ברנץ'. משם הפלגנו צפונית-מזרחית לעיר Fethiye. ב- Fethiye קיימים מספר מקומות עגינה. יש את המרינה החדשה ויש את המלון הצמוד למרינה מצידה המזרחי. העגינה ברציף המלון זולה יותר אבל מניסיון העבר אני יודע שעקב הרוחות החזקות המנשבות במפרץ ועקב המים הרדודים העגינה ברציף המלון מסובכת יחסית (וללא Mooring). החלטנו לעגון במרינה החדשה (42 לירות ללילה ליאכטה בגודל שלנו) ולא התאכזבנו.

במרינה מצויים, מלבד מים, מתח חוף ושקעים לטלויזיה וטלפון, שירותים ומקלחות ברמה גבוהה ביותר.

בערב נסענו עם דולמוש (אוטובוס מקומי קטן) לאזור שבו שורת מסעדות הרחק מהמרכז התיירותי שליד המרינה. אזור זה מוכר לי משהותי הקודמת בעיר. במסעדה בה בחרנו לאכול אכלנו אוכל תורכי טיפוסי.

יום שלישי ה- 20/9/05

בבוקר החלטנו להסתובב קצת בעיר החביבה הזו. חלק מאיתנו הלך לחמאם הנמצא במדרחוב שליד המרינה וחלק סתם הסתובב במדרחוב המשופע בחנויות ומסעדות.
בשעה 14:00 עזבנו את Fethiye והפלגנו לכיוון דרום-מזרח. הגענו ועגנו באי Gemiler Adasi. העגינה היתה בין האי ליבשה וזהו אחד המקומות היפים ביותר, לדעתי, באזור בו הפלגנו. סייע לנו בריתוק הירכתיים לסלעים באי, מקומי עם סירת מנוע שניסה לשדל אותנו לאכול במסעדה הסמוכה. שילמנו לו עבור העזרה ואמרנו לו שאם נאכל במסעדה נקזז את התשלום ממחיר הארוחה. נראה היה שהבחור העדיף שנאכל במסעדה אבל הוא אפילו לא הגיע במועד שקבענו על מנת לבדוק אם החלטנו לאכול במסעדה או לא, כנראה שהיו די והותר סועדים במסעדה שכן אחרינו הגיעו כמה גולטים גדולים ומספר יאכטות לעגינה. למרות הצפיפות היחסית המקום לא איבד מקסמו בעיני.

את ארוחת הערב אכלנו על היאכטה על פי התכנון.

יום רביעי ה- 21/9/05

הפלגנו מרחק קצר מ- Gemiler Adasi מזרחה ל- Olu Deniz. ב- Olu Deniz קיימת לגונה יפה, אליה אסור להיכנס עם היאכטה, עיירה בה ניתן לקנות מצרכים והר גבוה ממנו מתעופפים באמצעות מצנחי רחיפה. העגינה התבצעה מחוץ ללגונה כשהירכתיים קשורים לעצים מקומיים.
חלק מהחברים נסעו עם הדינגי לחוף כדי לברר את האפשרות של מצנחי הרחיפה וחלק העדיף לשחות בלגונה. בסופו של דבר לא התממשה התעופה במצנחי הרחיפה ואלו שרצו בכך ותקוותם נכזבה מיצרים על כך עד עצם היום הזה.
מ- Olu Deniz הפלגנו לכיוון צפון-מערב והגענו ל- Gocek. לחברת Sun Charter יש במרינה Skopea (קיימות בנוסף למרינה זו עוד 3 מרינות בעיירה: פורט גוצ'ק, המרינה העירונית, ומרינה קלאב) 3 מקומות עגינה שאין צורך לשלם עבור העגינה בהם. הגענו למרינה ותפסנו את המקום השני החינמי. לא טרחנו לפני כן לצלצל ולברר אם קיים מקום שכן החלטנו שבכל מקרה, גם אם הדבר יהיה כרוך בתשלום, נעגון במרינה.

במרינה יצרנו קשר עם אינצ'ילה, האחראית מטעם Sun Charter, מאחר ורצינו לטפל במנוע הדינגי שהיה נכבה לעיתים (מאוחר יותר מצאנו את הפתרון: פתחנו את נשם האויר עד סופו ולא במקצת, כפי שהודרכנו) ובפתיחת המפרש הראשי שהייתה קשה. בסך הכל הנושאים לא טופלו אבל היחס היה אדיב וטוב.
בערב הסתובבנו קצת ברחוב הראשי ואכלנו במסעדת Kabab Hospital הידועה לכל ישראלי הבא לגוצ'ק – מומלץ !

יום חמישי ה- 22/9/05

בבוקר הפלגנו מגוצ'ק ל- Boynuz Buku השוכנת דרומית מערבית לגוצ'ק שם עגנו ואכלנו ארוחת בוקר. משם הפלגנו ל- Tomb Bay שאף בן עגנו. ככלל, החוף המערבי מדרום לגוצ'ק משופע במפרצונים יפהפיים שחובה, אם לא לעגון, אז לפחות לבקר ולסייר בכולם.

את ההפלגה נחרנו לסיים ב- Kapi Creek אותו זכרתי מהפלגותיי הקודמות כמפרץ יפה ושקט. אולם מסתבר כי בעונה זו של השנה (הפלגותיי הקודמות היו בחודשים מאי ויוני) המקום הומה אדם ויאכטה. מהעת שחנינו ברציף של המסעדה (שהשתלטה, אגב, על כל המפרצון כמעט) לא פסקו מלהגיע עוד ועוד יאכטות. אני סבור שזוהי הסיבה לכך שלא הרגישו בחסרוננו במסעדה. את ארוחת הערב עשינו על היאכטה.

לא נהנינו כל כך מהשהות ב- Kapi Creek בגלל הצפיפות המרובה. חברי קרא למקום בשם: "השכונה" רק שהשפה השלטת הייתה גרמנית. יתכן שבגלל הים הגלי העדיפו היאכטות לעגון במפרץ הזה המוגן מפני הרוח והגלים ולא לעגון במפרצים הפחות מוגנים שבסביבה.

יום שישי ה- 23/9/05

מ- Kapi Creek הפלגנו וביקרנו במפרצים שבסביבה, הצטערנו שלא עגנו באחד ממפרצים אלה בלילה אך מצד שני נראה כי מפרצים אלה, ככתוב קודם, פחות מוגנים מהרוח ומהגלים.
עגנו ב- Ruin Bay השוכן סמוך ל- Wall Bay. זהו מקום שקט ומקסים ואפשר לצלול ולראות את החורבות השקועות במים והמקנות למקום את שמו. לאחר ארוחת הבוקר הפלגנו לאי Tersane ועגנו במפרץ שם.
לקראת מועד החזרת היאכטה הפלגנו לגוצ'ק. למרות שבהצעה המקורית הופיעה השעה 17:30 כמועד החזרת היאכטה הרי שבזמן קבלת היאכטה התבקשתי לחתום על החזרת היאכטה ב- 14:00, לא הייתי שם לב לנושא זה אילולא הסבה אינצ'ילה, נציגתSun Charter , את ליבי לכך יומיים קודם לכן כשעגנו במרינה של גוצ'ק.

על פי ה- Pilot Book (ראה בהמשך: "ביבליוגרפיה ומפות") ראינו כי בכל גוצ'ק, על 4 המרינות שבה, ישנה תחנת תדלוק אחת. מאחר שכל היאכטות השכורות מתבקשות לחזור עם מיכל דלק מלא ומאחר שיום שישי הוא יום החזרת היאכטות של כל חברות ההשכרה נוצר תור לפני תחנת התדלוק (יש לה שתי עמדות תדלוק בלבד). המתנו לתורנו תוך תמרוני מנוע ולבסוף , בהגיע תורנו, בצענו גישה (אחורית) לרציף ותדלקנו את היאכטה.

לאחר חווית התדלוק הגענו למרינה Skopea ועגנו שם יחד עם כל היאכטות שהוחזרו אותו יום, היה צפוף.

שבת ה- 24/9/05

כבר ביום רביעי, כשהיינו לראשונה בגוצ'ק, סיכמנו עם בעל מיניבוס שייקח אותנו לאנטליה לשדה התעופה. אבל מאחר והטיסה הייתה אמורה לצאת בחצות החלטנו בסוף שהנהג ייקח אותנו לאנטליה לאזור הנמל והשוק, יחכה לנו שם 3 שעות ואחר כך ייקח אותנו לשדה התעופה. הנהג הראשון לא יכול היה לעמוד בתנאים כאלה ולכן סיכמנו את העסקה עם נהג אחר.
כמתוכנן, בילינו בהסתובבות ובקניות בשוקיה של אנטליה ואחר כך נסענו לשדה התעופה.

רוח ומנוע

בשתי הפעמים הקודמות בהן הייתי באזור (מאי ויוני) לא היו לנו הרכב שעות רוח והיינו בעיקר על מנוע. הפעם היו לנו הרבה יותר שעות רוח (שהגיעה לפעמים למעל 20 קשר) והתענוג, לפחות מבחינתי, היה רב. נושא זה גם התבטא, בסופו של דבר, בחשבון הדלק שהוגש לנו: בסביבות 85 יורו.

ביבליוגרפיה ומפות

לצורך התכנון הראשוני של הטיול, ואחר כך בעת ההפלגה עצמה השתמשנו בספרו המקסים של Rod Heikell ששמו: Turkish Waters & Cyprus Pilot. מאחר ונדלקתי על הספר הזה עוד בהפלגה הראשונה שלי בתורכיה דאגתי לרכוש אותו עוד לפני שתכננו את ההפלגה הנוכחית. ביאכטה עצמה חיכתה לנו מהדורה ישנה יותר (בשחור-לבן) של הספר וביקשתי להחליפה במהדורה החדשה (בצבע), דבר שבוצע בחפץ לב וללא שום בעיות.

כמו כן השתמשנו בספר המצוין של אסף רימון: "המדריך לשייט בתורכיה" המציע מסלולי הפלגה ומכיל תיאורי אתרי עגינה שונים. ספר זה כולל מידע שימושי ביותר בנושא שכירה והפלגה עם יאכטה בתורכיה (כגון: איך לבחור יאכטה, מתי להפליג, דברים שצריך לדעת על הפלגה בתורכיה, עשה ואל תעשה בתורכיה, עגינה בתורכיה, תכנון מסלול ההפלגה).

יש להעיר שברשותנו הייתה מהדורה שישית משנת 2001 של ספרו של Rod Heikell ומספר דברים היו חסרים בה לעומת ספרו של אסף רימון שיצא לאור בשנת 2005. למשל לא צוין בה שבגוצ'ק קיימת בכל אחת משלוש המרינות (למעט במרינת Skopea) תחנת תדלוק. דוגמה נוספת היא המרינה החדשה ב- Fethiye שהייתה כנראה בשלבי בניה בעת הוצאת המהדורה השישית של Rod Heikell ולכן היא מופיעה בספר בצורה חלקית בלבד.

ביאכטה היה סט מפות של כל דרום תורכיה. אנו השתמשנו במפה של מרמריס- גוצ'ק. קיימת מפה מפורטת יותר של האזור בו שייטנו ברוב הימים (Fethiye Korfezi) אך בגלל ההתרגשות של מעמד קבלת היאכטה לא שמתי לב לדבר ולא ביקשתי מפה זו (שאני בטוח שהייתה ניתנת לי או שניתן היה לרכוש אותה באחת מהחנויות לצרכי ימאות הרבות הנמצאות בסמוך למרינת Netsel במרמריס).

חסרון המפה המפורטת לא הורגש כל כך מאחר ועשינו שימוש רב ב- GPS Chart Plotter. הבאתי איתי GPS נייד פשוט (Garmin 72) אליו העתקתי את נקודות הציון אליהן רצינו להגיע ובו השתמשנו ליד ההגה, כך שלא היה צורך בירידה תכופה לקבינה על מנת להתבונן ב- Chart Plotter.