יומני מסע

הפלגת ה-ANANDA בריוויירה הצרפתית

מאת עמוס ברסלע

יוני 2013



הפלגת ה-ANANDA בריוויירה הצרפתית

זהו הקטע השני, שאשתי חנה ואני עושים על ה"אננדה" בדרכה ארצה. הפעם, השם "אנאנדה" ("אושר" - על פי תורת הבודהא) תאם להפליא את אופי המסע.

 

יום רביעי 12/6

לאחר לילה ארוך בין נתב"ג לניס ולאחר שנת לילה לא ממש ארוכה במלון בניס, עשינו את דרכנו ל- Frejus שם המתינה לנו ה"אננדה". הפגישה המחודשת עם הסירה הייתה מרגשת וכיוון שהכרתי את הסירה היטב מההפלגה הקודמת, זמן ההתארגנות בסירה היה קצר.

 
 Port Grimaud - רציף הקשרות ליד כל בית
 סבא וסבתא בדרך לקניות
 רציף האורחים - יאכטות כמו שלנו (למעלה) ויאכטות גדולות...(למטה)
 
 Ile Saint Honorat - שווה ביקור
 המרינה באנטיב - יאכטות "קטנות" כמו זו עגנו בפנים
 היאכטה KATARA נושאת דגל נסיכות KATAR
 
 

על פי המלצות של חבר, לפני היציאה מהמרינה יצאנו לטייל בFrejus  העתיקה. עיירה אותנטית חמודה שאינה סובלת מעודף תיירים ולאחר הסיור וארוחת צהריים מצוינת עם הרבה גבינות חזרנו לסירה שהמתינה לנו בסבלנות.

השעה כבר מאוחרת ועוד התארגנות קצרה ואנחנו בדרך ל- Saint Maxime. הדרך אינה ארוכה אבל יש תנועה לא מועטה של סירות. אנחנו חווים את היאכטות הגדולות הראשונות שבשלב זה של המסע נראו מדהימות.

לפנות ערב מגיעים ליעד ונקשרים לרציף האורחים.

 

יום חמישי 13/6

התוכנית להיום גדושה אז כבר בשעה מוקדמת יחסית (לפני 09:00) לפני ארוחת הבוקר, יוצאים למפרץ Saint Tropez לכוון Port Grimaud. מזג האוויר מצוין, חום סביר ורוח קצת חלשה מדי, אבל זה מה יש.

ארוחת הבוקר בדרך הייתה מפוארת ובסיומה נכנסנו ליעדנו הראשון להיום.

Port Grimaud הוא כפר שנבנה על ביצה ובמקום לסלול כבישים ומדרכות בחרו מתכנני הכפר לחפור תעלות שייט. התוצאה היא וונציה מודרנית, כשלפני כל בית יש רציף היקשרות לסירה. יש סירות מנוע בגדלים שונים וגם מפרשיות, שחלקן גדולות ממש משלנו. בתעלות נעות סירות אוטובוס וגם סבא וסבתא בדרך לקניות.

לאחר סיבוב תעלות ואין ספור תמונות, יצאנו שוב למפרץ והפעם לכוון סן-טרופז ( Saint Tropez). 

בזהירות ובתשומת לב מרבית ליאכטות מסוגים וגדלים שונים שנכנסות ויוצאות מהמרינה, וממעבורות ששועטות כאילו אין סירות אחרות מלבדן, נכנסנו למרינה ב- Saint Tropez. נקשרנו ברציף האורחים ופנינו למשרד הנהלת המרינה לקבל נקודת היקשרות למספר שעות. "מצטערים אין מקום" הייתה התשובה. "בדרך כלל הרציף מול המשרד משמש לעצירות כאלה, אבל כרגע הוא מלא ביאכטות גדולות" הוסיף מנהל המרינה. יצאתי החוצה ומצאתי מרווח קטן שיספיק לסירה שלנו. קיבלנו אישור ונקשרנו בצמוד ליאכטה שהדינגי שלה כנראה לא קטן בהרבה מ"אננדה" שלנו.

לאחר ששטפנו את עינינו דקות רבות במגה-יאכטות המופלאות החונות במרינה, יצאנו לטיול בעיר העתיקה המקסימה של סן-טרופז.

חזרנו לסירה כעבור מספר שעות ויצאנו לשוט ליעדנו האחרון לאותו יום - העיר קאן ( Cannes).

כ- 5 שעות מאוחר יותר, לאחר שייט בים רגוע אך עמוס סירות ויאכטות, אנחנו מוצאים מקום להקשר ברציף האורחים של הנמל הישן של Cannes. רציף האורחים מחולק לשניים. קטע אחד לסירות בגודל שלנו וקטע נוסף לסירות הגדולות.

לאחר שנקשרנו, הספקנו עוד לצאת לסיבוב לילה בעיר קאן, שתוססת גם לאחר שפסטיבל הסרטים הסתיים.

 

יום ששי 14/6

את הבוקר התחלנו בסיור נוסף בעיר ולאחריו הוחלט לבקר באי Ile Saint Honorat אחד מאיי Lerns השוכנים קרוב מאוד ליבשת מול Cannes. באי אין מרינה והגישה אליו היא בעגינה מול האי וירידה לחוף בדינגי.

מכיוון שכולנו רצינו לראות את האי ולא רצינו לשאיר את "אננדה" על עוגן ללא השגחה, החלטנו להשאיר את הסירה בקאן, ולעשות את הדרך במעבורת המקשרת בין Cannes לאי. האי קטן, אך ההליכה בשבילים בטבע והמנזר בהחלט שווים ביקור.

לאחר הסיור באי חזרנו ל"אננדה" ויצאנו לשייט, הפעם לכוון Antibes

המרחק מ-Cannes  לAntibes  קצר, כ- 10 מייל ימי בלבד, אך כבר בדרך הבנו שככל שאנו נעים מזרחה כך גדל האושר והעושר של בעלי היאכטות ויחד עם זה גודלן.

יש סדר עולה מ- Saint Tropez דרך Cannes והלאה ל- Antibes. המרינה של  Antibes(בזכות הגודל והעושר אולי נכון לקרוא לה נמל) עמוקה יחסית ולכן יאכטות גדולות, שבמרינות אחרות עוגנות בחוץ, יכולות להיכנס ולעגון בה. להפתעתנו גילינו שיש גם יאכטות, אם אפשר בכלל לקרוא להן יאכטות, שלא מצליחות להיכנס.

יאכטות "קטנות" עגנו במרינה. אבל יאכטות או "אוניות פרטיות" לא, ובוודאי גם לא זו ששמה KATARA ושנושאת דגל הנסיכות KATAR. (ראו תמונה)

סובבנו את יאכטות הענק האלה ואחרות, ולבסוף נכנסנו למרינת Antibes וקיבלנו נקודת היקשרות בין סירות אחרות בגודל שלנו. כן, היו במרינה גם כאלה. כיוון שהשעה הייתה מאוחרת יחסית, אחרי 20:00 , החלטנו שאת הסיור בעיר נשאיר ליום המחרת והסתפקנו בסיור קצר עד מסעדה שתסייע לנו להשביע את תאבוננו.

 

יום שבת 15/6

את היום התחלנו בסיור ב- Antibes. עיירה מקסימה עם שוק גדול ותוסס סמטאות חמד ונופים מרהיבים אל הים.

לאחר סיור לא קצר בעיירה התקבצנו חזרה בסירה ויצאנו ליעדנו הבא, נסיכות מונקו (Monaco).

הכיוון הכללי הוא שוב מזרחה והמגמה שזיהינו לגבי כמות וגודל היאכטות בתנועה מזרחה, הייתה נכונה גם לגבי קטע זה ובוודאי לגבי הנסיכות Monaco.

בדחילו ורחימו נכנסו עם הסירה למרינה הראשית של מונקו כשאנחנו מחפשים מקום להקשר מבלי שאחת המפלצות שנכנסות ויוצאות תרמוס אותנו. לבסוף מצאנו מקום ומיד כשסיימנו להקשר הגיע אלינו אחד מעובדי המרינה בלבוש ספורטיבי מצוחצח והודיע לנו שלא נוכל להישאר במקום שמצאנו. הגישה הנכונה לדבריו היא להודיע על בואנו בקשר ואז יוקצה לנו מקום מתאים. יחד עם ההסבר הוא פנה, במכשיר הקשר שלו, למשרדי המרינה ומשם הוקצה לנו מקום ברציף קטן המשמש בין היתר לסירות שרות במרינה. דקות מאוחר יותר היינו קשורים במרינה המופלאה הזו, המרינה הראשית של מונקו.

לאחר התארגנות קצרה, ספיגת הנוף שסביבנו ורישום במשרדי המרינה, יצאנו לטייל בעיר. סיבוב סביב המרינה ואז עליה לאזור הקזינו המפורסם. כבר בדרך העולה לקזינו נתקלנו בעושר הזועק לכל עבר. כמות מכוניות הפרארי המזראתי ולמבורגיני שעברו לידינו היה בלתי נתפס וכמובן גם כמה מכוניות רולס רויס ובנטלי.

אחרי טיול לא קצר במעלה הכביש המוביל לקזינו, הגענו לקומפלקס בתי המלון והקזינו. בנינים מפוארים מוארים בתאורה שעוד הוסיפה לתפארתם וסביבם עם רב מטייל ונהנה מהנוף. להפתעתנו הכניסה לקזינו לא הוגבלה ולא נדרש קוד לבוש כזה או אחר אלא רק להפקיד את המצלמה במלתחה (מי רוצה שיצלמו אותו מהמר?) ותעודה מזהה. הצגנו דרכונים ורישיונות נהיגה וקיבלנו כרטיסי כניסה עם שמנו מודפס עליהם.

כבר בכניסה לאולם הראשי ניתן היה להבחין, בדרך כלל על פי קוד הלבוש, בין עמך כמונו שהסתובבו באולם בין מכונות המזל האלקטרוניות, שולחנות ה- Black Jack  הקוביות והרולטה, לבין אותם אנשים שפנו ל"אולמות פרטיים" שם כנראה התגלגל הכסף הכבד.

לאחר סיבוב בין השולחנות בדקנו את המסעדה בקזינו ולהפתעתנו המחירים היו בהחלט סבירים. מצאנו שולחן במרפסת עם נוף לגנים ולים ואכלנו ארוחת לילה טובה. 

שבעים מכל הבחינות חזרנו לסירתנו לשנת לילה.    

 

יום ראשון 16/6

את הבוקר הקדשנו להמשך הטיול בעיר ובפרט בעיר העתיקה וארמון הנסיך, כולל סיור בתוך הארמון, ובמוזיאון האוקיאנוגרפי הבנוי במבנה מרשים על הצוק מעל הים. אחד המבנים הבולטים בגישה למרינה.

בסיום הסיור בעיר עלינו ל-ANANDA, השתחלנו בין הענקיות, יצאנו לים ולקטע באחרון של ההפלגה - שייט חזרה מערבה לניס (Nice). למרות הרוח הגבית החלשה התעקשתי לעשות את כל הדרך על מפרשים ולפנות ערב הגענו ליעד הסופי, המרינה של ניס.  

 

יום שני 17/6

ניס היא אתר תיירות מרכזי בריביירה הצרפתית ויש הרבה מה לראות בה. בבוקר יצאנו לטייל ולראות את אתרי העיר. עלינו למנזר ונהנינו מהנוף של חלקי העיר השונים הנשקף משם, טיילנו בעיר העתיקה, הסתובבנו בשוק העתיקות הנרחב, עלינו בהר לאזור המבנים המפוארים, הגענו למוזיאון מארק שאגאל (Mark Chagall), ולמוזיאון מאטיס( Matisse )  שלצערנו היה סגור לרגל החלפת תערוכה. לאחר יום סיור ארוך התאספנו בשעת אחה"צ בסירה. היו לנו כמה עבודות תחזוקה לבצע בסירה וכמובן עבודות ניקיון. לצוות אחרינו מגיע לקבל סירה נקייה ומסודרת.

בסיום העבודות אכלנו ארוחת ערב על הסיפון וסיימנו את בקבוק הקוניאק הצרפתי שליווה אותנו לאורך החופשה.

 

יום שלישי 18/6 

בוקר חם ולח במיוחד ואנחנו באיזי מכינים את המטלטלים וממתינים למונית שהוזמנה ל 11:30 לקחת אותנו לשדה התעופה.

עוד לפני שיצאנו, מגיע הצוות המחליף. תדריך קצר ואנו נפרדים. בהגדרה -  כל הדברים הטובים צריכים להסתיים וכך גם החופשה המופלאה שלנו. עולים למונית ואנחנו בתחילת הדרך הביתה.

 

לסיכום

השבוע היה שבוע מופלא. חלוקת הזמן בין ים לתיור ביבשה נטתה במתכוון לטובת זמן תיור, אבל לדעת כולנו זו החלוקה הנכונה באזור זה של הים התיכון.

מזג האוויר היה מצוין. ים שטוח שהופרע רק על ידי הגלים של המגה-יאכטות ששעטו בין המרינות ושמש חמה משזפת. ניגוד גמור לקטע שחנה ואני עשינו מ- Gruissan ל- Barcelona על ה"אננדה" עם צוות אחר, 6 שבועות קודם לכן.

ה"אננדה" שידעה לעמוד בכבוד במזג האוויר הלא נעים בקטע הראשון, הרגישה מצוין גם בין כל אותן מגה-יאכטות והובילה אותנו בנוחות בביטחה ובגאווה למחוזות חפצנו.

אני מאחל לכל מי שיפליג בה, שידע ליהנות ממנה כמונו.

 לימור וגיא  דיאנה ומיכאל  חנה  אני