יומני מסע

הפלגה בסרדיניה עם אלון - בן עשרה חודשים

מאת שירי צור, "תשוט"

מאי 2013



הפלגה בסרדיניה עם אלון - בן עשרה חודשים

כאשר שבתי לעבודה לאחר חופשת הלידה, וקיבלתי לידיי את מחלקת הצ'רטרים מפילה, ידעתי שעלי להמשיך את המסורת ולצאת להפליג - ובקרוב.  המים הצלולים והחופים הלבנים של סרדיניה, הצליחו לשכנע את בעלי להצטרף ולקחת איתנו את אלון הקטן שבזמן ההפלגה היה בן 10 חודשים. 

 

 

 

 

כששבתי מחופשת הלידה, וקיבלתי לידיי את מחלקת הצ'רטרים מפילה, ידעתי שעל מנת לההמשיך את המסורת, עלי לצאת להפליג ובקרוב.

בחירת היעד לא הייתה פשוטה אך בסוף הוחלט על סרדיניה. התמונות של מים צלולים וחופים לבנים הם אלו שהצליחו לשכנע את בעלי להצטרף ולקחת איתנו את אלון הקטן שבזמן ההפלגה מלאו לו 10 חודשים. גייסנו את הצוות הקבוע (בכל זאת, הפלגה שניה כבר בהרכב הזה) , מצאנו יאכטה וטיסות.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ניתן להגיע לסרדיניה בכמה דרכים שהנוחות מביניהן הן או דרך מילאנו כמו שאנחנו טסנו (אל על למילאנו ו-  East Jet לאולביה) או לחילופין, טיסה דרך רומא עם חברת מרידיאנה לאולביה.

ולנושא היאכטה – פינוק אמיתי עם Lagoon 421. (הצוות מתרגל לחיים טובים... :)

לא פשוט לצאת להפלגה עם תינוק. הרבה מינהלות, אריזות וארגונים לפני הטיסה על מנת שנוכל להיות כמה שיותר רגועים בהפלגה.

הגיע היום וכל ההכנות הושלמו. עלינו על טיסתנו למילאנו ולאחר קונקשן של שעתיים המשכנו לאולביה, סרדיניה.

10.5.13 – יום שישי

את הלילה הראשון העדפנו לבלות במלון Hilton Double Tree שממוקם יחסית רחוק ממרכז העיר אולביה, אך המלון עצמו מעולה.

 

11.5.13 – יום שבת

בבוקר ארזנו את מטלטלינו ונהגנו לעבר המרינה בפורטיסקו לפגוש את שאר חברי הצוות ואת – FIVA  - הקטמרן המפנקת של חברת Kiriacoulis.

הדבר הראשון  -  מציאת הקבינה שתהיה הכי נוחה לנו כדי שאלון הקטן ימצא את מקומו.

הקבינה הנבחרת הייתה אחת מקבינות החרטום שבינה לבין קבינת סקיפר היה Hatch. קבינת הסקיפר רופדה במזרונים והפכה להיות "המחילה". בהמשך, כשאלון רצה לישון, הוא טיפס ו"קפץ ראש" פנימה כדי שניתן לו קצת שקט.

השלב הבא – קבלת היאכטה ושליחת צוות לסופר לרכישת המצרכים.

ישנן שלוש אפשרויות לקניות. האחת, במרינה – סופר קטן ויקר יחסית. השנייה, בדרך בין שדה התעופה למרינה ישנו סופר גדול וזול והאפשרות השלישית, ליד שדה התעופה, שם יש סופר עוד יותר גדול ועוד יותר זול. שם גם נרכשו כרטיסי סים מקומיים ששימשו אותנו לטלפונים וגלישה.

התוכנית המקורית היתה לצאת מוקדם ככל הניתן אך לצערנו, אנחנו מפליגים לא בעונה, וכשהגענו נשבו רוחות של 35 קשרים בחוץ.

שקלנו לצאת למפרץ קרוב כ-4 מייל מהמרינה, שאמור להיות מוגן, אך הוחלט לא לקחת את הסיכון עם יאכטה גדולה שאנחנו עדיין לא מכירים בתנאים כאלו. בהמשך גם נכנסה למרינה יאכטה עם חלוץ קרוע – מה שאישר שבחוץ לא נעים בכלל ועדיף להישאר קשורים לרציף.

התחזית למחרת גם לא הסבירה פנים והוחלט לבסוף להישאר גם את יום ראשון במרינה מפאת הרוחות החזקות שהמשיכו לנשב.

החלטתי לנצל את אחר הצהריים לסיבוב בין החברות שנמצאות במרינה, קצת נשיקות וחיבוקים ובדיקת התחזיות לשבוע שיבוא וכמובן זמן זחילות לאלון' שכבר ביום ראשון הרגיש חסך בשטח ישר שיתאים לו לזחילה.

במרינה ישנו מלון קטן – La Siren שניתן ללון בו במידה ומגיעים מוקדם ובנוסף ישנן כמה מסעדות קטנות שכמובן מגישות מבחר של אוכל איטלקי.

 

12.5.13 – יום ראשון – 0M

על מנת  לחוש את יופיה של סרדיניה, הצוות החליט לטייל רגלית למפרץ צפונית למרינה, שם תכננו לטבול רגליים במים הקרירים והצלולים. אנחנו, טיילנו עם אלון למפרץ קטן לפניו, וגם אלון, שכשך שם את רגליו במים הקרירים מאוד. חזרנו ליאכטה וניצלנו את אחה"צ לקצת בישולים וגיבוש הצוות.

13.5.13 – יום שני - 23M

סוף סוף שחררנו חבלים. ההתרגשות היתה גדולה מאוד.

היעד הראשון – ארוחת בוקר ב- Porto Cervo. המרינה היתה ברובה נטושה מכלי השייט הגדולים ולנו היה הרבה מקום לעגינה. נקשרנו לאחד הרציפים ויצאנו לטיול רגלי עד אשר הוחלט לעצור לקפה משובח ו- Penini קטן.

אחרי סיבוב לא קטן המשכנו ליעד הבא שהוא המפרץ המדהים Cala Cotticio באי Caprera.

אין מילים להוסיף.... מה שדימיינתי ואף יותר.

כמובן שזרקנו עוגן ויצאנו לחקור את האיזור וכמובן בדיקת הדינגי (אחד היתרונות בקטמרן היא הדינגי המפנקת שאיתה אפשר להשתעשע).

ארוחת צהריים הוגשה בקוקפיט והאמיצים שביננו גם קפצו לשחיה במים הקפואים.

אחרי ארוחה מצויינת המשכנו לדרכנו לעבר Porto Massimo בקצה הצפון מזרחי של האי La Maddalena. המעגן הקטן היה נטוש והמלון שצמוד אליו היה עדיין סגור. אחרי סיבוב יצאנו לבחון אפשרויות אחרות לעגינה דרומית יותר. גילינו מפרץ, אולם מפאת הרוח שעדיין נשבה בסביבות ה- 20 – 25 קשרים החלטנו לחזור לפורטו מסימו.

נקשרנו Longside  - פינוק אמיתי, ושחררנו את אלון לחקירת הרציף בזחילה. אחרי היום הזה גילינו כמה קשה לאלון לא להיות מסוגל לזחול במרחבים כמו שהוא רגיל בבית וכמה קשה לו להיות מוגבל בטריטוריית הקוקפיט – סלון.

מצידו האחר של המעגן ראינו דייג, שלאחר דין ודברים קצר בינו לבין חברי הצוות והשפית מאיה בראשם, היו לנו שני דגים לארוחת הערב!

נקודה חשובה – לא להתפתות לשלם לתמהוני שמסתובב במרינה. הוא פשוט בא לבקש כסף, כי ראה שהוא יכול לבקש ונותנים לו.

בשלב מאוחר יותר הצטרפה לעגינה לידינו גם יאכטה נוספת, מונו.

 

14.5.2013 – יום שלישי – 23M

השכמנו קום ויצאנו לדרכנו לעבר המפרץ של ה- Club Med הנטוש בצידו המערבי של האי Caprera.

זרקנו עוגן ובאמצעות הדינגי ירדנו לחקירת החוף, לצערנו השומרים לא נתנו לנו להיכנס לאיזור הקאזות לראותן אז שבנו והמשכנו בדרכנו.

היעד ללילה היה Bonifacio ודרכנו הייתה עוד ארוכה ובתכנון היו עוד עצירות בדרך.

המשכנו לעבר "הברכה" שנמצאת בין שלושת האיים Budelli, Razzoli ו- Capicciolu.

הרוחות – מערביות והוחלט לעגון מדרום לברכה ליד Budeli.

אחת ושתיים והדינגי במים ואנחנו בדרכנו לחקירת החוף המדהים.

שבנו ליאכטה וארוחת צהריים קלילה הוגשה... אין כמו שקשוקה בהפלגה.

המשכנו בדרכנו לכיוון בוניפציו, קצת מאוחר מהמתוכננן אך מכיוון שתחזית מזג האויר למחר לא נראתה אטרקטיבית במיוחד הוחלט להמשיך היום.

הכניסה לבוניפציו היא מהמרשימות שראיתי וכנראה מהמרשימות שאראה...  החל מהמצוקים שעליהם מונחת העיר כאילו עלולה לקרוס בכל רגע ועד הכניסה עוצרת הנשימה אל התעלה הצרה שבסופה המרינה. כולנו עמדנו על הסיפון פעורי פה.

האוניות הגדולות והמעבורות שנכנסות אל המפרץ הצר יחד איתנו, קצת מלחיצות אבל לבסוף נכנסים בשלום ונקשרים לרציף ממש מתחת למדרגות המובילות אל העיר.

קצת מנהלות וכולנו מוכנים לחקירת העיירה.

בדרכנו קיבלנו SMS מחברת הצ'רטרים שעדכנה אותנו בתחזית ליום המחרת, על רוחות דרומיות מזרחיות חזקות וים גבוה. החלטנו שכדאי להישאר. מכיוון שגם את יומנו הראשון בהפלגה בילינו במרינה, הוחלט לצאת בבוקר מוקדם כל עוד מזג האויר טוב לפני שהוא מתחלף ולחזור לאיטליה על מנת שבמידה ומזג האויר ימשיך כך, לא נאלץ לחזור למרינה מול הים ומול הרוח.

מצאנו מסעדה קטנה ברחוב הראשי ליד המרינה שהיתה ממש לא מוצלחת ואכלנו את ארוחת הערב. חזרנו ליאכטה מאוכזבים שלא יצא לנו לבלות יותר בפנינה של האיזור... המסקנה – צריך להפליג שם שוב בעתיד...

 בכל מקרה - חובה לעלות לעיר למעלה.

 

15.5.13 - יום רביעי –  10M

06:00 – שחרור חבלים ויציאה לעבר Santa Teresa Di Gallura. הפלגה  קצרה יחסית של כ- 10 מייל, ניצול חלון ההזדמנות שבין הרוחות המערביות למזרחיות , כל עוד הים היה שקט באופן יחסי.

הגענו מוקדם בבוקר ויצאנו לתור את העיר.

העיר מרוחקת מהמרינה. ניתן להזמין מונית ולנסוע לעיר או לחילופין, לעלות במדרגות אל העיר מצידה המערבי של המרינה (העגינה היא בצידה המזרחי).

המרינה נמצאת בתעלה פנימית והיא מסודרת ומוגנת מאוד.

לאחר שוטטות בעיר נהיינו רעבים ומצאנו פיצריה קטנה שמשקיפה על גגות העיר. הפעם זו היתה בחירה מוצלחת ביותר.

 

16.5.13 - יום חמישי - 16M

בבוקר השקמנו קום. חלקנו יצאו לקפה ומאפה וזחילת בוקר (אלון...) בקפה השכונתי.

לאחר מכן יצאנו לדרכנו לעבר המפרץ Cala Marmorata. העגינה שם מוגנת רק כמובן צריך לשים לב לסלעים.

המראה - פסטורלי. ממול -  אי קטן ובו רק שחפים  ואילו על החוף מלון עם חוף ים פרטי ומדשאה שניתן לרדת והעביר מספר שעות יבשתיות.

אחרי נישנושים של בוקר, המשכנו לדרכנו לעבר Palau – העיירה מנומנמת בעונה זו של השנה. חלפנו על פני המסעדה המומלצת של האיזור שקיבלה את כוכב מישלן אך היתה סגורה בשעה הזו של היום. יש פה מספר בתי קפה, מסעדות נוספות וכמובן סופרמרקט במידה וזקוקים למשהו נוסף.

אחרי קפה ומאפה המשכנו בדרכנו אל עבר היעד הסופי לאותו היום –העיירה La Maddalena. העגינה היא במרינה העירונית. כשהתקרבנו הגיעה אלינו הדינגי שעזרה לנו להיקשר, ומסרה לנו את חבלי המורינגס.

העיירה נחמדה מאוד עם המון בתי קפה ומסעדות לרוב, נחמד מאוד היה לשוטט ברחובותיה.

את ארוחת הערב אכלנו במסעדת דגים מצויינת – La Perla אשר הישיבה בה בקיץ משקיפה על המרינה. מומלצת בחום. 

 

17.5.13 – יום שישי - 27M

כבר הפך להרגל לקום לקפה השכונתי, ולפתוח את היום בקפה משובח שמלווה במאפה. הפעם בית הקפה היה ממש קרוב לעגינה וכשביקשתי קפה Grande קיבלתי סוף סוף בכוס הולמת. פתיחה מצויינת ליומנו האחרון להפלגה.

יצאנו בדרכנו ליום ההפלגה האחרון כשבצוות כבר חשים את העצבות של סיום ההפלגה. חשנו שאחרי כל שינויי התכניות שנאלצנו לעשות, בגלל מזג האויר, אנחנו רוצים היום להפליג ולראות כמה שיותר.

יצאנו לכיוון Cala Stagnali שבאי Caprera. הגענו למפרץ חביב שבכניסה אליו יש בית שמשקיף על הנוף ועשה חשק לחלקנו לעבור לשקט ולנוף הזה. לצערנו, המפרץ לא היה מוגן מספיק לרוחות שנשבו והוחלט להמשיך לכיוון Porto Palma בחלקו הדרומי של האי Caprera. אולי שם נמצא פינה מוגנת לארוחת בוקר-צהריים קלילה.

במפרץ פועלים בתי ספר לשייט והיה מאוד נחמד לראות אותם בסירות, זוגות זוגות בגילאים שונים מתחרים. וכמובן שלא היה פשוט לנווט ביניהם.

נבחרה פינה נחמדה שהייתה מוגנת באופן יחסי וארוחת הבוקר הוגשה.

משם המשכנו בדרכנו ל- cannigione  על מנת להציץ על העיירה שממנה יוצאות היאכטות של Sunsail ו- Moorings.

העיירה מתוקה ועשתה חשק לכל הצוות לבלות שם כמה שיותר. אני התחלתי בביקור בבסיס של סנסייל ומורינגס והצטרפתי מאוחר יותר לקינוח של ארוחת הבראנץ,- גלידה איטלקית משובחת.

אחת מנקודות הקסם של העיירה היא, שכל רציף במרינה הוא נפרד והכניסה אליו דרך גינה קטנה.

באחד מהרציפים ישבנו לקפה קטן ומצויין לפני החזרה ליאכטה.

יצאנו לדרכנו חזרה לעבר המרינה. לג הסיום הוא השקט ביותר, קצת מוזיקה שקטה מלווה אותנו כשכל אחד בפינתו מפנטז על ההפלגה הבאה.

בהגיענו למרינה שקלנו האם לתדלק בערב אך התור בתחנה גרם לנו להעדיף את התדלוק בבוקר לפני היציאה.

 

18.5.13 – יום שבת

בצער רב אנו נאלצים להיפרד מהקטמרן FIVA ה-LAGOON 421 ששירתה אותנו נאמנה בשבוע האחרון.

בדיקה אחרונה שהכל ארוז, תדלוק זריז והופ אנחנו בדרכנו חזרה לאולביה. מכיוון שהטיסה יוצאת רק מחר בבוקר, נשארנו לילה במלון, והפעם בתוך העיר עצמה ממש צמוד לרחוב הראשי בשם Hotel 4 You.

המלון קטן ונעים מאוד. החדרים מרווחים מספיק והמקלחת הייתה מצויינת. והכי חשוב – המיקום שקט ובמרחק הליכה קצר מאוד מהעיר.

בילינו את היום בטיול בסמטאותיה של אולביה ונהנינו מאוד.

לסיכום, היה נפלא ומכיוון שלא הספקנו הכל יש סיבה לשוב בעתיד.

 

ישנם כמה טיפים ומסקנות למפליגים עם תינוקות:

1.      במרבית המדינות ישנה חנות למוצרי תינוקות כדוגמת שילב / מוצצים. תחקיר קטן ועזרה ממנהל הבסיס גילתה לנו שבאולביה יש את

IO Bimbo          שם רכשנו ממיטב המוצרים לתינוקות. לא כדאי להיסחב עם הרבה ולשלם עבור המשקל העודף.

2.      כדאי מאוד לקנות כיסא אוכל מתקפל קטן במזוודה מהארץ. לא מצאנו שם.

3.      החלטה חכמה מאוד הייתה הטיסה בשעות היום והלינה במלון ביום הראשון והאחרון.

4.      מבחינת מזון – תלוי בשלב של התינוק. אנחנו רכשנו בלנדר מוט ועשינו מרק. כמובן שגם בסרדיניה יש תחליפי חלב וגרבר... (ואפילו      
         כל מיני טעמים משובחים יותר מהגרבר הבסיסי שיש בארץ)

5.      במידה והיאכטה מרווחת, כדאי להביא לול קמפינג. במונוהל, הלול יכול להיות מונח על גבי המיטה באחת הקבינות ולשמש כמיטה.
         בקטמרן הלול שימש אותנו בסלון בחלק מהזמן ובחלק אחר סגר את הירידה במדרגות לבידון.

6.      ביגוד – כנראה שאף פעם לא אורזים מספיק ביגוד ובמקרה שלנו מצאתי את עצמי עושה מספר רב של פעמים כביסה לבגדים של אלון.
         יחד עם זאת, לא כדאי להעמיס יותר מדי בגדים במיזוודה, כי תמיד ניתן לכבס בדלי של היאכטה ולתלות על הריילינג. תוך שעתיים שלוש
         היה יבש ומקופל.

7.      אמבטיה – הפתרון הוא או גיגית, אם מפליגים בקיץ – תענוג לשבת בחוץ  ולעשות אמבטיה. אצלנו היה קריר יותר ואמבטיה מתנפחת
         שימשה אותנו מצויין.

 

 * שירי צור היא מנהלת מחלקת השכרת היאכטות ב"תשוט"