יומני מסע

הפלגה עם המשפחה באיים האיוניים 2015

מאת אלון פרידמן

יולי 2015



הפלגה עם המשפחה באיים האיוניים 2015

 את הטיול התחלתי בחששות לא מעטים. לי, זאת הפעם הראשונה כסקיפר, עם צוות - שלו זאת ההפלגה הראשונה המשמעותית. קדמו לנסיעה הרבה הכנות ועיון ביומני מסע, הכנת רשימות וצ׳ק-ליטסים והתייעצויות רבות. וכמובן הכנה נפשית של המשפחה לחיים ביאכטה.

הטיול החל ביום שישי בנסיעה ל- Patra שהיא בדרך ל- Lefkada. החלטנו מראש לחלק את הנסיעות לשני חלקים על מנת לא להכביד על כולנו. Patra היא עיר נמל מקסימה ובה מצאנו (מראש, דרך booking) מלון מקסים בסמוך למרכז מסחרי מקומי בו יש ברים, מסעדות וחנויות. 


שבת בבוקר

 
 
 
 
 
 

לאחר ארוחת בוקר במלון במרפסת הגג, חוויה נחמדה ומרעננת, שמנו פעמינו לכיוון Lefkada . נסיעה של כשעתיים וחצי, בדרך שעוברת בחלקה דרך כביש מהיר - עד לקטע בכביש שעדיין נמצא בבניה.  המשך המסלול עובר דרך כפרים שהדרך בהם לא ממש מותאמת לנהג הישראלי.   

הגעה ל- Levkas . טינה ויאריס פשוט מקסימים, מקבלים אותנו כל כך יפה ומסבירים הכול. נתנו לנו זמן לעבור על כל רשימת ה- inventory של הסירה לבד. ניקיון הסירה היה סביר והשירותים חוטאו. מקבלים ערכת starter הכוללת גלילי נייר טואלט, סבון וליפה מספיק לימים הראשונים.

חיפשנו סופרמרקט זול והפנו אותנו ליציאה מהמרינה לכיוון דרום, שם יש שני סופרמקטים זולים יחסית אחד מול השני.

יש מקלחות נוחות במרינה, בתשלום של 2 אירו ל40 דקות, מים זורמים (כדאי להוציא את הכרטיס כאשר לא מפעילים את הברז).

יום ראשון

יציאה לכיוון דרום, דרך התעלה. בדרך לא הייתה בכלל רוח הפלגנו על מנוע עד Sivota.

Sivota נגלתה כמעגן נחמד ובו עגנו בצד המערבי עגינה ים תיכונית יחסית קלה - מקום טוב לצוות וסקיפר מתחיל כמונו. העיירה  עצמה ציורית ומקסימה.

יום שני

ידענו שיש הפלגה ארוכה יחסית ל- Fiscardo הילדים עוד ישנו, אני ואשתי מירב (שנינו חסרי סבלנות) החלטנו שלא מחכים עד שיקומו . ידענו שיש הפלגה ארוכה, הנענו מנוע ויצאנו ב 8 בבוקר לדרך. התארגנות על הדרך להפלגה, וארוחת בוקר תוך כדי.

הילדים התעוררו לים הפתוח לרוח ולמפרשים. חוויה מדהימה בשביל הילדים. אחרי ארוחת בוקר לימדתי את הילדים איך עושים סיבוב ותרגלנו על הנתיב. הבנות השתלטו מהר על העניין ועבודת הצוות הייתה יוצאת מן הכלל.

הגענו ל- Fiscardo מוקדם יחסית ולמרות שהיו עוד מקומות ברציף, היו חבלים קשורים ושלטים המורים על איסור עגינה. כנראה מקומות שמורים. החלטנו שעוגנים בחלק הצפוני. כלומר עגינה ים תיכונית כאשר קושרים את הירכתיים לסלעים או עצים על קו החוף. בחלק מהסלעים יש טבעות אליהם ניתן להיקשר.

הרוח הייתה מכיוון מערב והגישה הייתה מאד קשה. התארגנו להוריד שחיינית למים עם חבל. אבל תוך כדי הגישה היאכטה "נפלה" על הסירות שמשמאל  והיה קשה מאד לתמרן. למזלנו היה שם צוות של יאכטה של מיליארדר טורקי שהיו עם סירת מנוע. הם הגיעו לסירה, לקחו את החבלים וקשרו לחוף - פשוט תקתקו את העניינים. ספק אם היינו מצליחים להיקשר בלעדיהם.

רצוי  להגיע בשעות שאין רוח. כמובן להתארגן יותר מהר עם החבלים, והכי חשוב הצוות חייב להכיר טוב קשירות לפני שמבצעים עגינה מסוג זה (פער שהשלמנו בהמשך הדרך).

עגנו ב- Fiscardo בשעה 13:30 מותשים אחרי המתח ובשביל להירגע פשוט קפצנו למים, אי אפשר היה אחרת!

המים נקיים וצלולים כאילו בריכה פרטית. הרכבנו את המנוע על הדינגי והילדים חגגו. לאחר הסבר קצר על הפעלת המנוע וכללי בטיחות, הילדים השתלטו על הדינגי והפליגו לבד בתוך המרינה. אפילו את הזבל הם התנדבו לקחת, העיקר שניתן להם זמן על הדינגי. 

ירדנו לעיר, קשרנו את הדינגי לחוף הצמוד ליאכטה ויצאנו עם כל הציוד.  התכנית המקורית הייתה להשכיר רכב ולטייל באי. השעה הייתה כבר קרוב לארבע אחר הצהריים. עשינו הערכת מצב והבנו שלא מעשי לקחת רכב ולצאת לטייל באי. בנוסף, הרגשתי מאד לא נוח להשאיר את הסירה לבד במצב בו היא עגנה, למרות שהעוגן היה תפוס די טוב. אבל - אנשי הסירה שלידנו, הטילו עוגן קרוב מידי והוסיפו עוגן נוסף שהורידו אותו ידנית בקיצור חששתי שהסירה מימיני "תיפול" ברוח המערבית שהייתה. 

החלטנו להישאר עוד יום במרינה ולצאת לטייל בבוקר. קנינו סלמון וקצת ירקות וכמובן השלמה של קרח ואלכוהול וחזרנו להתארגן על ארוחת ערב ביאכטה. הילדים שכבר התאכזבו מהאוכל ביוון נהנו פעם ראשונה מארוחה טובה, שאבא בישל כמובן.

יום שלישי

למחרת בבוקר קמנו אשתי ואני מוקדם ותהינו האם זה נכון להישאר כל היום בפיסקדרו ולצאת לטייל ברכב שכור. אחרי כמה דקות של דיונים, הגענו למסקנה שחבל על הזמן, והכי נכון להפליג דרומה לעיירה Agia Effimia ומשם לשכור רכב. למרות שב- pilot book לא מצוין שיש השכרת רכב בעיר. אבל בכל מקרה, העיר קרובה הרבה יותר מ- Fiscardo למערות ולחוף Antisamos (הבטחנו לבנות ספורט ימי).

הנענו מנוע ב- 07:00 בבוקר,  ניתקנו בעזרת הדינגי את החבלים מהחוף. לא הייתה רוח ,והספינה פשוט התקדמה לכיוון העוגן בגלל המתח בשרשרת.

קשרנו את הדינגי ויצאנו לכיוון דרום. לא הייתה רוח, אז החלטנו שנשארים עם מנוע ותוך שעתיים הגענו ל- Agia Effimia. זאת כנראה הייתה אחת ההחלטת הטובות שלנו בטיול.  לא תכננו להגיע ל- Agia Effimia אבל בהחלט לא התאכזבנו.

מרינה מאורגנת היטב כולל צוות שמקבל את פניך ומסייע בעגינה כולל טיפים לעגינה נכונה. חיסרון - עולה קצת כסף -  תשלום על עגינה, חשמל 4 אירו ליום, מים 5 אירו מינימום ולאחר מכן  10 אירו. סה"כ השארנו שם 18 אירו - שווה! התשלום מבוצע בקופה של המרינה ברציף הצפוני בין 09:00 ל- 11:00 בבוקר. חיסרון למי שרוצה לצאת מוקדם לים.

במקום יש חברת השכרת רכבים אחת. כשהגעתי אליה הם היו fully booked. בהמלצת צוות המרינה נעזרנו באנדריאס מהטברנה הקרובה והוא קישר אותנו עם חברת השכרה בעיר Sami. הרכב הגיע תוך  20 דקות עם נציגה של החברה וכל מה שנדרש.

התארגנו ויצאנו לטייל באי. ללא ספק הייתה זאת החלטה נבונה להתקדם למרכז האי עם היאכטה וגם המרינה מקסימה. מערות Melissani היו לא יותר מחוויה נחמדה. משם, תוך דקות היינו בחוף Antisamos חוף מקסים, כולל ספורט ימי לילדים ומים בצבע טורקיז

בערב נסענו ל- Asos פנינה עלי אדמות. הדרך מרהיבה, תוך טיפוס על ההרים כשממערב נשקף הים בשקיעה, מהמם!!

באסוס שלוש או ארבע טברנות מקסימות עם אוכל מקומי טעים למי שאוהב להתנסות באוכל המקומי.

יום רביעי

יצאנו לאחר תשלום למרינה והחלטנו שמפליגים ל-Frikes באי Ithaki. הרוח הייתה צפונית, כ - 10 קשרים ולא היה טעם להרים מפרשים כי ההפלגה הייתה בתוך תעלה די צרה בין האיים. בשלב מסוים הרוח עלתה וגם הכיוון הסתדר טוב והמרחק בין האיים גדל. הרמנו מפרשים ותרגלתי את הצוות שלי בסיבובים וצמצום מפרשים.

לאחר כשלוש וחצי שעות הפלגה הגענו ל- Frikes. מרינה קטנה עם חנות אחת ומכלית מים שמסתובבת בין היאכטות.  

הרוח הייתה מערבית חזקה מאד. בחלק הצפוני יש רציף בטון די חדש. העומק שם מספיק גם ליאכטות גדולות. הגישה הייתה קשה מאד בגלל הרוח שמפילה את היאכטה די מהר. ניסיון ראשון לא צלח ובהרמת העוגן תפסנו את השרשרת של היאכטה לימיננו. הורדה של העוגן, הפלגה קצת קדימה והעוגנים השתחררו. בניסיון נוסף, הורדנו את העוגן בזמן וניגשנו לרציף. הרוח הייתה חזקה מאד והיה צריך להגיע במהירות די גדולה לרציף ועדיין "נפלנו" על היאכטה משמאל לנו. בסופו של דבר ולאחר עבודת חבלים מאומצת וכמובן בזכות הצוות הנהדר שלי נקשרנו. מיד אחרינו נכנסנו יאכטות נוספות וכולן, ללא יוצא מן הכלל, התקשו בעגינה. אבל אנחנו כבר היינו שם ״למודי ניסיון״ כדי לעזור לכולם.

ארגנתי את הדינגי, העמסנו תיקים ויצאתי עם הילדים לחוף קטן שנמצא כ- 200 מ' מזרחית למרינה.

יום חמישי

בבוקר המחרת תכננו לצאת מוקדם לאי Meganisi ולעגון באחד המפרצונים היפים באי. בעיות בריאות שנפתרו רק בצהריים עכבו אותנו קצת אבל לא שברו אותנו. חשוב יותר שלמדנו ש- Frikes שנראית קטנה במבט ראשון משתרעת לתוך האי, וניתן למצוא שם רופא ואפילו בית מרקחת (תמיד טוב לדעת).

לאחר עיכוב קל הרמנו עוגן ויצאנו לכיוון Meganisi. הרוח עלתה ונשבה מכיוון מערב, מה שאפשר לנו להפליג במפנה שמאלי בלג אחד עד למעבר בין Meganisi ל- Lefkada. הים היה מכוסה בכתמי מפרשים לבנים והאווירה הייתה מדהימה. אחר הצהריים הגענו למפרץ שממזרח ל- Vathi ב- Meganisi. המפרצון הראשון כבר היה עמוס ביאכטות על עוגן והתקדמנו למפרץ הבא בתור. העגינה הייתה קלה ומהירה והילדים היו כבר במים. אווירה של חופש אמיתי.

ארוחת ערב אחרונה ביאכטה שכללה - שרימפס ברוטב שמנת ולימון, תפוחי אדמה אפויים בתנור ופרוסות לחם יווני שנשאר מהבוקר צלויות בתנור עם שמן זית ושום.

הלכנו לישון לא לפני שגיא לקח אותנו לטיול בדינגי בחושך בין היאכטות שעוגנות.

יום שישי

למחרת בבוקר, יום שישי, החלטנו שחוזרים למרינה מוקדם (לפני הבלגן) ונוסעים לטייל. 07:00 בבוקר אחרי שחיית בוקר וקפה, מירב על העוגן אני על ההגה בדרכנו חזרה למרינה.

הגענו למרינה, שם חיכה לנו יאריס וצוות ימאים שסייעו לנו להיקשר. תדלוק וארוחת בוקר. לאחר התייעצות עם טינה ויאריס החלטנו שמבצעים צ׳ק-אאוט בבוקר ונוסעים לכיוון Meteora (המנזרים התלויים). זאת כנראה ההחלטה השניה הטובה שלנו במהלך הטיול. יאריס עבר איתי על הדברים בזריזות, בינתיים מירב והבנות ארזו וב- 12:00 בצהריים נפרדנו בצער מהיאכטה, בידיעה שבשנה הבאה אנחנו שוב כאן.

בערב הגענו לעיר Kalambaka . עיר מקסימה שיושבת למרגלות Meteora. אכלנו ארוחת ערב מוקדמת במסעדה שצמודה למזרקה במרכז העיר. המלצר הפתיע אותנו בידע שלו בעברית והאוכל היה מצוין.

למחרת בבוקר, יום שבת, עלינו ל- Meteora לטיול במנזרים. במילה אחת ״וואו״! ומשם ירדנו דרומה לכיוון אתונה, עצרנו בדרך בעיר קייט נחמדה Kamena Vourla לארוחת צהריים וקינחנו לסיום בקניון factory outlet בכניסה לנמל תעופה להשלמת השופינג לבנות.

לסיכום, הייתה חופשה מושלמת ומגוונת, קדמו לה הכנות רבות אבל בעיקר הודות למקצועיות ולהכנה של צוות "תשוט" וליחס החם, הסיוע וקבלת הפנים המקסימה של טינה ויאריס, הצלחנו להגשים חלום ישן.

כמה טיפים חשובים לצ'רטריסט המתחיל שיוצא עם משפחה פעם ראשונה:


הכנות מראש
– אנחנו גיבשנו רשימת הכנות הכוללת ציוד שכדאי לקחת ועוד,
בהתבסס על יומני מסע וטיפים שקראנו. בפועל, לא היה חסר לנו דבר שהעיב על החוויה.

תכנון מסלול – כדאי וחשוב לתכנן מסלול שנראה לכם, ויחד עם זה, כל תכנית טובה היא בסיס טוב לשינויים.
חשוב לגלות גמישות ולהתאים את התכנית בהתאם לתנאי מזג אויר, אילוצים בשטח ומצב בני המשפחה.
אנחנו קיימנו בכל בוקר וערב הערכת מצב מחודשת והתאמת המסלול הייתה בדיעבד נכונה.

הדרכת הצוות – תנצלו את זמן ההפלגה ללמד את הצוות ולתרגל אותו.
הבנות הסתדרו גם עם קצת פחות זמן שיזוף בחרטום הסיפון.

חלוקת אחריות ותפקידים – תחלקו אחריות ותפקידים קבועים לבני המשפחה.
זה משפר את רמת המיומנות שלהם וגם את האחריות שלהם לתפקיד.
גיא (9 וחצי) קיבל אחריות על העוגן ותפעל אותו בכל עגינה. הבנות היו על המפרשים, כולל "פסנתר" ומירב על ההגה.

הפעלת הצוות – אל תנסו לעשות הכול לבד, תפעילו את בני המשפחה.
בסיום החופשה, ציינו הבנות כי העובדה ששיתפתי אותן בהפעלת הסירה, תרמה רבות לחוויית ההפלגה.

וכמובן – קחו הכול בקלות.....

.