יומני מסע

הפלגה בפלמה - קבוצה של שלושה קטמרנים

מאת חזי שניאור

מאי 2015



הפלגה בפלמה - קבוצה של שלושה קטמרנים

אחת הבעיות הקשות שלי במציאת אזור הפלגה היא למצוא מקום שבו הקבוצה שלנו, שבדרך כלל מונה 4 קטמרנים, תהנה משבוע הפלגה על כל המשתמע מכך. בתכנון ההפלגה השנה אני מעביר לנגד עיניי את כל ההפלגות שהפלגנו בעבר. הפלגנו כמעט בכל המקומות האפשריים, כמובן במגבלות שהצבנו לנו. המגבלות לא רבות אבל מגבילות:

1.      חייבים קטמן. אין סיכוי שנחליט על מונוהול.

2.      חייבים 4 קבינות מרווחות.

3.      חייבים 4 שרותים. בעבר הסתפקנו ב- 2 שרותים אך היום הס מלהזכיר.

4.      האזור חייב להיות נח להפלגה, לא ים פתוח ומקום שהרוחות חלשות ולא צפוי מזג אויר קיצוני.

במגבלות כאלו מרחב האפשרויות מצטמצם מאוד. את יוון, קרואטיה, קורסיקה, סרדיניה, חרשנו יותר מפעם אחת. עכשו צריך למצוא יעד שטרם ביקרנו בו.

האמת שעל הפלגה בפלמה התעניינתי כבר מספר שנים. הפעם ההתעניינות היתה מעמיקה יותר.

אז קטמרנים - יש, 4 קבינות- יש, השידרוג - לאגון 450 שנת 2013. כלי כלי. והמחיר, בהחלט גבוה בהרבה מהמחירים שהורגלנו להם. החלטה קשה, אבל יש הסכמה והזמנו לתאריכים 23/5 ועד 30/5. סוף התקופה הזולה, ולפני תחילת העונה הבוערת. בתקווה למצוא עגינות ל-3 קטמרנים 450 שבהחלט תופסים מקום נכבד במרינות. לפי כל הסיפורים שקראתי שצוות המרינה אינו עוזר לסירות הנכנסות די נלחצתי. אבל ידעתי שבחוץ לא נישאר.

הכנת המסלול דרשה מחשבה מעמיקה. יש מספר אפשרויות ולכל אחת מעלות וחסרונות. העדפנו להפליג על צידו המזרחי של האי, לעבור לאי מנורקה ולחזור חזרה באותה דרך, כשאנחנו מתעכבים במקומות אחרים. הפעם הצעתי לשכור רכב קטן אחד, שישמש כל יום 2 זוגות חברים לטיול בן יום באי מיורקה, ולהגיע לאותם מקומות רחוקים מהמרינות ולהשלים טיול ימי ויבשתי. ההצעה זכתה לשבחים ובהחלט שידרגה את ההפלגה.

הכל מוכן ואנחנו טסים לפלמה, מתעכבים בברלין 3 לילות ומספיקים 2 ימי סיור מאלפים ומבטיחים לשוב ולהשלים את החסר.

 
 
 

יום שבת

תהליך קבלת הסירות ידוע לנו וכעבור כמה שעות אנחנו בדרכינו למרינה הראשונה אותה הזמנתי חודשיים מראש והם הסכימו לשמור לנו מקומות עגינה. שאר המרינות ביקשו שנשוב אליהם יום יומיים לפני הגעתנו. התקשרתי למשרד המרינה SA RAPITA  ואישרתי את הגעתינו. הפלגה של 23 מייל, ים של אחה"צ עם בריזת חוף, יצרה קצת אי נוחות אך לא מעבר לזה.

התקרבנו למרינה קראתי בקשר על תדר 09 , נעניתי, והמתינו לנו על המזח מיד בכניסה. כעבור 10 דקות כולם קשורים LONG SIDE  למזח. מרינה גדולה ונוחה. מרוחקת מהעיר. יש במקום מסעדה המוכרת בין היתר טאפס ומאכלים אחרים המוכנים במקום. אין צורך להרחיק לכת ולחפש מסעדות.

באופן כללי אני יכול לציין שמאוד התאכזבנו מהמאכלים שאכלנו במסעדות בפלמה, ומהר מאוד הבנו שעדיף לנו לאכול בסירה אוכל שהכנו לעצמינו. היום ערב שבועות, אך הפעם סטינו ממנהגינו ולא ערכנו ארוע לכבוד החג וקבענו לערוך אותו במהלך השבוע באחד הערבים.

יום א'

השכמנו מוקדם, שילמנו 98.50 יורו לסירה, ויצאנו לדרך. היום אנחנו אמורים להפליג 45 מייל עד למרינה CALA RATJADA , הנמצאת בצפון מזרח האי מיורקה. כאן העיר ליד המרינה וכל חיי הלילה באזור. התקשרתי טלפונית למשרד המרינה, שוחחתי עם נציג המרינה שאינו דובר מילה באנגלית, אך קיוויתי שהבין את כוונתי.

נכנסים למרינה ואכן עומד שם אדם ומכוון אותנו למקום העגינה שלנו. תוך זמן קצר כולם עגונים ומתארגנים להגיע למשרד ולשלם את דמי העגינה. חישוב של כ- 15 דקות לכל סירה, ובסוף מכריז הבחור על סכום "עצום" של 38.44 יורו לסירה. נדהמנו, שילמנו ויצאנו מהר שלא יתחרט.

יצאנו העירה וחיפשנו מסעדה באזור, הזמנו את המנות שאהבנו, ושוב לרובינו אכזבה. המשכנו לטייל באזור ואחרי חצות שבנו לסירה.

יום ב'

השכמנו קום כדי לחצות את הים לפני שהרוח מתעוררת. סה"כ לפנינו הפלגה של 23 מייל. הכל התחיל רגוע אך ככל שהתקרבנו לאי מנורקה הרוח התחזקה, ולעיתים הגיעו משבים מעבר ל- 40 קשר. היינו במערך מלא, ולמפרשים לא הייתה כל בעיה להתנהג למופת ברוח כזאת. די חששנו מהכניסה למפרץ. סירה ראשונה מבצעת תרגול עגינה ולא בקלות נקשרים לרציף. רוח צד של מעל 24 קשרים עם משבים וקטמרן ענקית שבעצמה מהווה מפרש, מקשה מאוד על העגינות. לבסוף כולם עגונים בעיר CITADELLA.

העיר שוכנת קרוב למרינה. המון מסעדות לאורך הרציף, אנחנו מטפסים במדרגות למעלה למרכז העיר, שם נמצאים המקומות היפים. העיר די שוממת, אנחנו מבינים שהעיר הזאת מיושבת ברובה בעשירי עולם ועל כך יעידו הוילות מסביב למרינה. מצאתי בספרות שהאי הזה יפה לא פחות ממיורקה, אך לא הרבה יאכטונרים גילו את יופיו של המקום.

נפרדים מ 120 יורו לסירה. בערב יוצאים לסיור לילה ברחובות השוממים. מוסיקה בוקעת מכל פינה, אבל העיר כמעט ריקה. כולם מחכים לעונה.

יום ג'

יום חדש מפציע ואנחנו מתארגנים לחציית המעבר בין שני האיים. הפעם הרוח גבית והמעבר עובר בקלות. אנחנו בכיוון PORTO CRISTO. שמענו הרבה על המרינה וקיווינו למצוא מרינה מאובזרת מאורגנת שכיף לעגון בה. מוקדם בבוקר שיריינו לנו מקומות, ואכן הצוות חיכה לנו ממש בכניסה למרינה בסמוך לשובר הגלים. זמן קצר וכולם קשורים ועגונים. אנחנו עוגנים בדיוק מול העיר. נדרשת צעידה של מעל 15 דקות כדי להגיע לחנויות מעברו השני של המפרץ. הבנות שועטות קדימה לסקור את חלונות הראווה. אני ועוד שני חברים מחליטים לקחת את הרכב ולצאת לטיול בקצה הצפון מערבי של האי, שם בנו מגדלור במקום גבוה מאוד המשקיף אל הלא נודע. האזור מלא בסלעים בתוך הים. מקום מקסים לטיול יבשתי. בדרך עברנו את המפרץ הגדול והרחב POLLENCA  . המפרץ מלא יאכטות עוגנות על עוגן במקום מוגן ושקט.

 

יום ד'

תמו הימים בהם אנחנו אמורים לשייט למרחקים ארוכים. נפרדים מ- 140 יורו, כי יש מבצע. אחרת המחיר היה אמור להיות מעל 200 יורו. ממשיכים בדרכינו דרומה ועדיין לא החלטנו היכן נעגון לילה. לכן שריינו לעצמנו מקום ב- PORTO PEDRO , אך לאחר מחשבה נוספת החלטתי להכנס ל- CALA COLOM.

התוכנית המקורית הייתה לעגון במפרצים יפים עם מי טורקיז סמוך לחופים. אך תוכנית לחוד ומציאות אחרת. הרוח מתחזקת וגלי הגיבוה בכניסה לא מאפשרים עגינה בטוחה ונוחה. אנחנו מוותרים על המפרצים השונים ומעדיפים את המרינות המוגנות. כך היא PORTO COLOM מפרץ רחב עם המון בויות והרבה יאכטות עוגנות על בויות. אנחנו מעדיפים מזח. אפשר להניח רגל על קרקע מוצקה בלי להשתמש בדינגי.

יצאנו לסיור בעיירה לאורך החוף, המקום מלא בסירות דייג וכמובן מסעדות המציעות מאכלי ים טריים ושאר מאכלים מסורתיים. יסלחו לנו המקומיים, אך מניסיונינו אנחנו מעדיפים את הבישולים שלנו. הכנו מאכלים כיד המלך קינחנו בקינוחים טעימים רוקנו מס' בקבוקי אלכוהול, ועכשו אין סיבה לא להרדם מיד. עלות העגינה כאן 126 יורו.

 

יום ה'

נאמר לנו כי ביקור באי קבררה דורש רישום מוקדם באינטרנט. התארגנו ונרשמנו כל הסירות וקיבלנו אישורי כניסה לאי. האי הוא שמורת טבע ולכן מגבילים את מספר היאכטות הנכנסות לשטח האי. המרחק 24 מייל מהמרינה. היום יום שמש בלי רוח. ליום כזה חיכינו מאז היום הראשון להפלגתינו.

אנחנו נכנסים למפרץ המדהים שבאי קבררה. סירות קשורות לבויות המסודרות לפי צבעים, כל צבע מתאים לאורך סירה שונה. סדר צריך להשמר. נקשרים לבויה וממתינים לביקור אנשי השמורה. איש לא מתקרב אלינו. אנחנו מורידים את הדינגי ויוצאים לסייר במפרץ המדהים. הפעם קיבלנו דינגי עם מנוע 20 כ"ס. כל נגיעה בידית הגז והדינגי מרים אף גבוה גבוה מעל האופק. האמיצים מעיזים וקופצים למים הקפואים, אך מהר מאוד נמלטים חזרה לסירה. ים מדהים, מזג אוויר מדהים וכל מה שחופש יכול להציע.

המרינה הקרובה אלינו היא PORTO SA RAPITA  סה"כ 12 מייל. שיחת טלפון לשריין מקומות. לאחר מכן התברר שלולא התקשרנו לא היינו זוכים במקום. אנחנו משייטים לכיוון המרינה ושומעים בקשר עוד מספר יאכטות הקוראות למרינה בבקשה לשריין להם מקום.

אנחנו עוגנים באותו מקום בו עגנו בלילה הראשון. ארוחת ערב במסעדה במרינה. הנורמלית היחידה באזור.

 

יום ו'

היום אין צורך למהר. פתחנו בטיול לאורך חוף הים הצמוד למרינה. החוף התגלה כמקום נוח ונעים. הרבה נופשים פוקדים את החוף ולבושים כאוות נפשם. מלבוש מלא,כמונו למשל, ועד עירומים לגמרי. אמרתי מעניין, אכן כן.

לקראת צהרי היום אנחנו יוצאים ללג האחרון. זאת הפעם הראשונה שנדרשנו לחזור ביום שישי. קיבלנו הארכה עד השעה 20:00.

הכוונה היתה לעגון באחד המפרצים היפים באזור CALA PI. הגענו לאזור וניסינו להכנס למפרץ אבל מהר מאוד הבנו את הסכנה שבכך. סובבנו את חרטום הסירה בקושי ויצאנו מהמקום. הרוח והגלים אינם מאפשרים להתקרב לכניסה למפרץ. מונוהול שהגיעה אחרי ניסתה מזלה וחזרה על עיקבותיה ועזבה את האזור.

החלטנו לשוט מעט מערבה ולאחר מכן לאורך החוף עד למרינה. הרוח התחזקה, הסוולים לא איפשרו תנאים נוחים ואנחנו שמים פעמינו חזרה למרינה. אציין פה כי המרינה נמצאת בתוך הנמל הראשי ובלא הכוונה אין אפשרות להגיע למזח הנכון. צוות המרינה מחכה לנו באחת הפינות ומנחה אותנו למקום העגינה של היאכטה.

השעה 18:00 ואנחנו קשורים למזח. הצוללנים בודקים את התחתית, אנשי הבסיס בודקים את המפרשים ושאר ציוד הסירה, בתוך זמן קצר אנחנו משוחררים.

פרק ההפלגה הסתיים. למחרת ערכנו טיול באוטובוס קומותיים להכרת פלמה. יצאנו לשדה התעופה ואור ליום א' נחתנו בארץ.

מספר מסקנות אישיות שלי:

1.      השכרת הרכב לשבוע איפשרה לכל זוג לערוך טיול יבשתי של יום אחד לאותם מקומות שלא הגענו אליהם בשייט. אני רואה בזה השלמה של הכרת האי מהים ומהיבשה. לא כולם תמכו בכך, אך רוב החברים אמרו שזה שידרג את הטיול.

2.      מזג האוויר לא השפיע משמעותית על ההפלגה, אך בהחלט מנע מאיתנו לעגון במפרצים הרבים והמקסימים מסביב לאי. יתכן שבעונת הקיץ מצב עדיף, אבל אז ישנה בעיית כמות הסירות מול איכות הים.

3.      LAGOON 450 היא סירה גדולה מאוד. החדרים והשטחים המשותפים לא שונים בהרבה מהסירות הקטנות יותר.400 ו 420 421. בדגם ה- 450 יש  FLYING BRIDGE שמקשה מאוד על שדה הראייה וגורם לניתוק בין הנוסעים למטה והיושבים למעלה. חוסר קשר עין ביניהם לעיתים גרם לתופעות לא רצויות. אני בהחלט ממליץ על הדגמים היותר קטנים.

4.      המסלול שערכנו היה בצד המזרחי של האי. אך יש לי הרושם שדווקא בתקופה בה היינו ולפי משטר הרוחות שהיה ברובו צפון צפון מזרחי, התנאים להפלגה היו עדיפים בצידו המערבי של האי.

5.      האי אינו גדול במיוחד, ולכן בא בחשבון להקיף את כולו. סה"כ ההקפה קצת יותר מ- 200 מייל. הדרך שאני עשיתי הייתה כ- 198 מייל, ולא הייתה ארוכה או קשה במיוחד, כך שהקפת האי בהחלט באה בחשבון. הכל תלוי במשטר הרוחות.

6.      איזור האי פלמה מקופח בשייטים ישראלים. במספר מקומות שעגנו ומאחר שלא הבינו את שפתינו, אמרו לנו המקומיים כי אנחנו הישראלים הראשונים שפוקדים את המקום. אולי זאת מחמאה, אבל לדעתי זאת אכזבה. אותם ישראלים שסיפרו לי שהיו בפלמה היו בדרכם משם לאי שם. אין מה לפחד, האזור מלא במרינות והוא בהחלט נעים ומעניין להפלגת שבוע. כדאי לצרף אותו ליתר היעדים האפשריים. אמנם הטיסה וההגעה למקום היא לא ישירה אבל לא בעייתית. יש טיסות המשך כמעט מכל מקום באירופה והמחירים לא יקרים.

אני מאחל לכם הנאה מושלמת בהפלגה הבאה שלכם בפלמה.

חזי שניאור