יומני מסע

הפלגה בפלוטילה באיי סיישל - 2016

מאת אשר אלברג

מאי 2016



הפלגה בפלוטילה באיי סיישל - 2016

יום שבת 30 באפריל

מסענו החל בשעה אחת לפנות בוקר בטיסה לאדיס אבבה. להפתעתי, שדה התעופה באדיס אבבה התגלה כשדה מודרני לחלוטין. בשעת הבוקר המוקדמת בה נחתנו הכל היה עדיין סגור ואנשים היו שרועים על המיטות הפזורות לאורך הטרמינל. מי שתופס מיטה לא מוותר עליה בקלות. אנחנו התיישבנו על שולחן בבית הקפה והמתנו שיפתח על מנת ליהנות משרותי האינטרנט. ואכן מייד כשבית הקפה נפתח זכינו להתחבר לרשת. בשדה יש מספר חנויות דיוטי פרי עם מחירים סבירים מאוד. ניתן לשלם בדולרים או ביורו ומקבלים עודף באותו המטבע.
אחרי חמש שעות המתנה עלינו לטיסת ההמשך לסיישל. נחתנו אחר הצהריים. בדקו כמה שעות שהינו באתיופיה ומאחר ושהינו רק חמש שעות לא ביקשו לראות חיסונים.

 
 
האי  Ile St. (Jean-)Pierre
 
 
אגוזי הקוקוס  Coco de Mer
 

הסיישלים מאוד חרדים לנושא המחלות ולפיכך כל דבר המגיע לאיים עובר טיהור ובכלל זה מזוודות הנוסעים שבתא המטען ובתאי האחסון שמעל המושבים.
גשם טרופי חזק קידם את פנינו אך כרגיל לאזור חדל לאחר מספר דקות. פרטנו כסף ועלינו להסעה שאורגנה מראש.
במרינה, מרחק רבע שעה נסיעה קיבלו את פנינו אנשי Sunsail שעזרו לנו עם המזוודות והתיקים. אנחנו קיבלנו את היאכטהEternal Love קטמארן 44 רגל של חברת Sunsail.
בסופר המקומי ערכנו מעט קניות חיוניות והתארגנו ביאכטה.
סיימנו את הערב בארוחת ערב משותפת במסעדה הצמודה למרינה.

יום ראשון 1 במאי 2016

הבוקר מוקדש להתארגנות, קבלת הסירה, הכרות עם מערכותיה, חתימה על מסמכים וקבלת תיק הספינה. הכי חשוב, כמיטב המסורת של סנסייל - תדריך מפורט על אזור השיט.
במקביל חבר'ה יצאו לקניות בסופר הגדול שבעיר.
בצהריים היינו מוכנים לתזוזה, אז החלטנו לא להמתין לסירות האחרות ולצאת לים. וכך בשעה 13:30 יצאנו לים. צוות הספינה כלל את ורד, רותי, טלי, כרמלה, עמוס, ארנון, ברק, שלומי והסקיפר אשר. ביציאה ממרינה עדן יש להפליג על פי המצופים המסמנים את נתיב השיט.
פנינו מיועדות לאי סיינט אן מרחק של עשרים דקות הפלגה. מצאנו מקום טוב לעגינה, הורדנו עוגן ויצאנו עם הדינגי לאיים הסמוכים. כל האזור מוגדר כשמורת טבע ולכן הדיג אסור. חווינו את השפל והאיים החדשים הצצים בעקבותיו ונעלמים עם הגאות, ראינו מעט דגים ומעט אלמוגים אך אני נהניתי בעיקר מהיופי הטבעי של החוף שהיינו סמוכים אליו והצלחתי להחיות את הסלעים כשדמיינתי לאיזו חיה דומה כל סלע.

קינחנו בארוחת ערב על האש שאורגנה, כפי שיקרה עוד רבות במהלך השיט, על ידי ברק כשכולנו משמשים כסו-שף.
במהלך הערב זכינו לביקורים של חברים. קרין, ערן, אורי ואיציק שקפצו והגיעו אלינו בשחייה. אחרי האוכל חלק מאיתנו קפצו למים לרחצת לילה, אז נוכחנו לגלות את עוצמת הזרמים הקיימים באזור.

יום שני 2 במאי

ברק ואני השכמנו ואחרי הקפה קפצנו לטבילה במים. ברק כרגיל כבר תיקתק ארוחת בוקר.

סוכם שבשעה עשר נפליג ליעד הבא אך בסירה שלנו ארעה תקלה חשמלית ומאחר ולא הצלחנו לקבל סיוע טלפוני נאלצנו לחזור לבסיס. הסירות האחרות המשיכו לדרכן. נכנסנו לבסיס, וסוף סוף הצלחנו ליצור קשר עם מנהל הסניף אשר שלח אלינו טכנאי תורן. לאחר כארבעים דקות שנוצלו גם למקלחות ולמילוי מים היינו שוב מוכנים לצאת לים.
יצאנו לים וגילינו שמזג האווירהתהפך. במקום הים החלק כראי שציפינו לו, החלו גלי עומק בגובה של 2 מטר וזאת רק ההתחלה.
לפנינו כעשרים וחמישה מייל בים הפתוח עד לאי פרסלין ולאט לאט החלה הסערה להתפתח. הרוח עלתה ועימה גם הגלים. הגשם לא פסק והרוח עלתה לעשרים וחמישה קשר. בתוך הסירה דברים התעופפו והתנפצו וכך קיבלנו תערובת של דבש, טחינה ושרי ברנדי מרוחים על הרצפה. ארנון התנדב לארגן מחדש את המטבח ובכך הציל עוד כמה דברים מנפילה.
אחרי שעברנו את האיים קוזין וקוזן פתחנו מפרש חלוץ, מה שייצב את היאכטה והכפיל את מהירות ההפלגה. מייד כשנכנסנו לתעלה שבין פרסלין לקוריוז הים השתתק אך לא הרוח והגשם. הצלחנו ליצור קשר עם הסירות האחרות והתקרבנו לעברן (הערה, מספר ימים לאחר מכן נודע לי שהסערה שתפסנו גרמה לנזקים רבים באיים). מאחר והמקום שבו עגנו הסירות האחרות לא נראה מתאים לעגינת לילה פנינו שמאלה לעבר האי קוריוז ועגנו במפרץ שקט ומוגן. בהמשך הגיעו לשם גם הסירות הנוספות. כולנו התאגדנו לעבודות הניקיון ושיקום הנזקים ואחרי כשעה הכל חזר לקדמותו.
ארוחת ערב הייתה פריקסה שכרמלה הכינה. כל הכבוד לכרמלה על הדבקות במטרה למרות מחלת הים שתקפה אותה.

יום שלישי 3 במאי

הבוקר, כרגיל, יורד גשם. נראה שכל טיפה היא בגודל של כדור טניס...
כשהפסיק הגשם ירדנו כולנו עם הדינגי לשמורת הצבים שבאי קוריוז. צבי הענק התגלו כידידותיים והרשו לנו ללטפם ולהאכילם בעלים שקטפנו מהעצים.

טיילנו והצטלמנו בין הצבים והתארגנו למסע אל תוך היער לכיוון ביתו של הרופא. האי קוריוז היה מושבת מצורעים ומכאן אטרקציית הבית של הרופא.
אורי, ארנון עמוס ואני טעינו בדרך והגענו למבוי סתום בתוך היער. המפרץ שעגנו בו הוא עגול ומצאנו את עצמנו מול היאכטות במרחק סביר לשחייה, הצעתי, ועמוס הסכים, אז מסרנו את ציודנו לארנון וחזרנו בשחייה ליאכטה שלנו.
רותי, כרמלה וורד חזרו עם היאכטה השלישית שבאה לאסוף אותם מהבית של הרופא. כל השאר חזרו עם הדינגי. אספנו אותן עם הדינגי שלנו וראינו את רותי נופלת למים בניסיון לעלות ליאכטה. רותי שחיינית טובה כך שלא הייתה בעיה.
לאחר מנוחה קצרה הרמנו עוגן ויצאנו לכיוון האי לה-דיג. בדרך ראינו את האי : Ile St. (Jean-)Pierre
כשהגענו, עגנו בפינה הצפונית של האי במקום שנקרא: SEY La Digue isl. Anse Patates

הבעיה הייתה גלי העומק הגבוהים והרוח הדי חזקה ולפיכך החלטתי שהלילה נקיים משמרות עוגן. משימת החלוקה למשמרות הוטלה על ורד והצוות נענה ברצון למשימה. לשמחתי, הלילה עבר ללא אירועים מיוחדים.


יום רביעי 4 במאי

התעוררנו לבוקר יפה ובלי גשם. מה שכמובן הצדיק קפיצות למים. לארוחת בוקר הכנתי פיצה מבצק שמרים.
לאחר ההתארגנות הרמנו עוגן והפלגנו למרינה של האי לה-דיג. La Pass Harbor . יש להפליג על פי המצופים ואז הכניסה חלקה. נקשרים בעגינה ים תיכונית כאשר הירכתיים מופנות לכיוון החוף. חובה להשתמש בחבל 50 מטר ולקשור אותו לעץ בחוף. הירידה לחוף בעזרת הדינגי כמובן.
אחרי שכל הסירות הגיעו עלינו על משאיות לטיול באי. הגענו לחוף ים שבו הייתה סככה עם כמה שולחנות וכסאות ושם היינו אמורים לאכול צהריים. חלקנו לא רצה להישאר במקום ולכן עלינו שוב על המשאית שלקחה אותנו לשמורה. בשמורה הייתה מסעדה מקומית שהגישה מגוון דגים, היה מצויין.
בהמשך טיילנו לאורך השמורה, שתינו מיץ ואכלנו קוקוס וכמובן שחינו בים.

לקראת השעה שש עלינו על המשאיות בחזרה למרינה.
חלק מהצוות החליט לצאת למסעדה מקומית. אני בחרתי שלא לצאת. מי שנשאר בסירה התכבד בארוחת ערב משאריות הפריקסה והפיצה. הייתי כל כך עייף שלא שמעתי את החברה חוזרים מהמסעדה.


יום חמישי 5 במאי

יום הזכרון לשואה ולגבורה אז כיוונו שעונים לשעה עשר וכיבדנו את ששת המיליונים שניספו בשואה בעמידת דום.
ירדנו לחוף לשיטוט אחרון והצטיידות נוספת והתכוננו לצאת לים.
כמו שקורה במקומות צפופים כאלה העוגן שלנו הרים שרשרת של עוגן אחר. בנוסף, בדיוק על פי חוקי מרפי, החלה רוח חזקה שזרקה אותנו לכיוון סירה אחרת. לעזרתי נחלצו שני בחורים מקומיים ובעזרת חבל שזרקתי מהחרטום הצלחנו לחלץ את העוגן שלנו. בכל אותה העת ברק וארנון נלחמו בגבורה בעזרת הפנדרים על מנת לא לגרום נזק לסירה שהייתה מאחורינו. סוף טוב הכל טוב, ויצאנו מלה-דיג בשלום. יעדנו האי פרסלין. הפלגה של שעה ואנו מגיעים למרינה המורכבת מרציף ארוך המיועד לאניות מסחר ומעבורות ופנטונים שניתן להקשר אליהם בעגינה ים תיכונית.
בצהריים עלינו על מיניבוסים שלקחו אותנו לשמורה Vallee de Mai שם ראינו את אגוזי הקוקוס המוזרים Coco de Mer שגדלים אך ורק בסיישל. שמענו הסברים על הגיאולוגיה והטבע הייחודיים לאיים. למדנו על מיני הציפורים כגון עטלף פירות ועוד.

בתום הטיול חזרנו למרינה וגילינו שהיא עמוסה בסירות נוספות שהגיעו לחניית לילה. בכולן היו צעירים רוסים שחגגו כל הערב...

יום שישי 6 במאי

היום חוזרים לאי מאהה, האי המרכזי בסיישל. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לים, בגלל מצב הים והרוח החלטתי להקיף את האי מדרום. פתחנו מפרשים והפלגנו במהירות של שמונה קשר.
אחר הצהריים הגענו למחוז חפצנו , מפרץ Port Launay , kingdom of heaven זהו ללא ספק המקום היפה ביותר שראינו באזור.
בשעה חמש קיבלנו הודעה מקרין שהסירה שלה לא תגיע כי לא הצליחו להפליג נגד הרוח...
ירדנו לחוף ומצאנו איש מקומי עם גיטרה ששר לבנות שיר שרק הוא מכיר אבל היה נחמד.
בילינו את הלילה במקום הקסום הזה, צמוד לשמורת אלמוגים עם מי טורקיז כמו בתמונות הפרסומת. במקום יש גם כפר נופש אז מי שרוצה יכול להזמין שם חופשה.

יום שבת 7 במאי

היום חוזרים למרינת הבסיס שבאי עדן. אחרי ארוחת בוקר הרמנו עוגן ויצאנו לדרך.
חלק מאיתנו חוזרים היום לארץ וצריך להזדרז.
בשעה 11:00 הגענו למרינה. הצוות המקומי דאג לקשירת הסירה ומייד החל לטפל בה.
כרמלה, עמוס, ארנון ושלומי ארזו את חפציהם והתכוננו לתזוזה.
ברק ואני הלכנו לסגור חשבונות. אחרי משא ומתן עם מנהל המרינה קיבלנו 50% הנחה על הדלק שצרכנו כפיצוי על התקלה מהיום הראשון.
תם ונשלם שבוע בחברתם של אנשים מקסימים ובמקום מהיפים ביותר שקיימים על כדור הארץ.
להתראות בפעם הבאה.