יומני מסע

הפלגה מהנה בקרואטיה - 2016

מאת תמיר ברקאי

יוני 2016



הפלגה מהנה בקרואטיה - 2016

יום שבת - 4.6.16

אנחנו בשדה התעופה בן גוריון. ב- 06:15 טיסת אוסטריאן איירליינס לאוסטריה (וינה). ב- 09:10 נוחתים בוינה וממתינים כ- 3 שעות עד לטיסת ההמשך לספליט (קרואטיה). ב 12:30 יוצאת הטיסה שלנו לכיוון ספליט, כעבור שעה ב- 13:30 נחיתה, אוספים מזוודות ונוסעים בהסעה שאורגנה מהארץ ע"י חברת "תשוט" למרינה סגייט שנמצאת בסמוך לעיר טרוגיר. הנסיעה מספליט למרינה ערכה כ- 20 דקות.

הגענו לסגייט בשעות הצהריים, הולכים למשרדי NAVIGARD, חברת ההשכרה של היאכטה, חותמים על ניירות, מקבלים את הניירת של הקטמרן ששמה WONDERLAND והולכים עם הפקלאות לכיוון היאכטה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בדרך אנחנו חולפים על מסעדות נחמדות שנמצאות על רציף המרינה.

הגענו ליאכטה - סוזי ודליה בחדר, טל וקארין בחדר, מיכל ועידן בחדר, שרה ואני בחדר.
חותמים על היאכטה כאשר האדם שמחתים אותי נחמד מאד ולבבי מאד.

שעות בין ערביים. חלק יוצאים לקניות בסופר מקומי כדי שנהיה מצויידים ונוכל לשוט ברוגע ובכיף.
בערב יוצאים כולנו, למעט עידן ודליה, לטיול רגלי מהמרינה לכיוון העיר טרוגיר הליכה של 25 דקות בכיף ובטרוגיר סיור רגלי בין הסמטאות המצויירות, מסעדות, חנויות וגם מרינה יפה מאד. לאחר טיול נחמד התיישבנו במסעדה חמודה שבעל הבית החמוד מאד, יודע כמה מילים בעברית. ארוחת ערב ועוד טעימה קטנה מהסמטאות היפות וחזרה ליאכטה. עידן ודליה משחקים קלפים להנאתם ביאכטה. חלק הצטרפו אליהם וחלק הלכו לישון.

 

יום ראשון - 5.6.16

השכמה מוקדמת ויוצאים לכיוון האי ויס. מזג האוויר קצת סגרירי, לא קר במיוחד אבל גשום קצת. אגב, ויס הוא האי המרוחק ביותר מסגייט ( 28 מייל ). לאחר שעה של הפלגה אנחנו רואים מפרצון יפיפה עם עצי אורן וסלעים, משהו מאד ציורי. החלטנו שזה המקום לזרוק עוגן ולאכול ארוחת בוקר. בינתיים השמש יצאה לה קצת ובין היתר רצינו קצת לקפוץ למים שהיו בצבע טורקיז מהמם, שמשתלב יפה יפה עם עצי האורן והסלעים, פשוט ציורי. הורדנו דינגי למים, אולם מנוע הדינגי לא היה תקין וכל הזמן כבה לנו. אבל לא התייאשנו והמשכנו בשלנו. אכלנו ארוחת בוקר שהבנות הכינו, יותר טובה מארוחה של בית מלון, גבינות לחמים ועוד.  כשאוכלים מול נוף יפה שכזה - התיאבון גדל.
וכמובן אחרי שאכלנו, סוזי ודליה רצו קצת דינגי אז אוקי, ירדנו אני סוזי ודליה, הנענו את מנוע הדינגי ושטנו אולם לפתע המנוע כבה. הגענו בחתירה בעזרת המשוטים חזרה ליאכטה, עוד קצת שכשוך במים ומיצינו את המקום.

ממשיכים בהפלגה לכיוון האי ויס לעיר שנקראת קומיצה ששם יש מרינה מסודרת. בשעות אחרי הצהריים הגענו ועגנו. כמובן שבכל מרינה יש צוות מקומי שמצפה לך ועוזר במהלך העגינה. עגנו בעגינה ים תיכונית, חבלי הירכתיים והמורינג. וגם הפעם - סביבנו יאכטות עוגנות מכל העולם. פשוט מראה יפיפה.

לבשנו בגדי ים והלכנו מרחק של כ- 200 מטר ממקום העגינה, לחוף רחצה קטן ויפה. התרחצנו בימי הים האדריאטי הצוננים. תוך כדי התקשרנו לחברת ההשכרה לדווח שהדינגי לא תקין. שלחו צוות, וסידרו את הכל (יש לציין שחב' נביגרד מצוינים). 
בערב חזרנו ליאכטה, התקלחנו, יצאנו קצת לטייל, לאכול, חזרה ליאכטה, ישיבה בחזית היאכטה, קלפים, צחוקים ולישון.

 

יום שני 6.6.16

השכמת בוקר, שחרור חבלים ויציאה בהפלגה לכיוון המערה הכחולה.
אחרי הפלגה של שעה פלוס הגענו לכ- 200 מטר מהמערה הכחולה, זרקנו עוגן. כיום לא נותנים להיכנס למערה בעזרת הדינגי, כפי שהיה נהוג בעבר וצריך לחכות לסירה שבאה לאסוף אותך מהיאכטה. לוקחים 50 קונה לאדם לכניסה למערה. אז ככה: קודם כל מגיעה סירה שמנסה למכור כל מיני דברים טובים כמו דבש וכו'. כמובן שהיה לנו הכל אז לא קנינו והמשכנו לחכות בנוף היפה של מי הטורקיז ועצי האורן הירוקים שעל הגדה. אחרי זמן מה (דיי הרבה) הופיעה הסירה, ירדנו לתוכה ובדרך אספנו עוד 4 אנשים מעוד יאכטה שעגנה לא רחוק מאתנו והתחלנו בשייט לכיוון המערה. בעל הסירה התנצל ואמר שאחד העובדים שלו חולה לכן יש לו יום לחוץ. בכניסה למערה ישב לו איש על סירה שקשורה לסלעים. הוא הגובה. אז הגזברית שלנו מיכל שילמה לו. המשכנו אל תוך המערה. מיד כשנכנסים אליה המים הופכים לכחולים עקב קרני השמש שחודרות מחורים בסלעים, מראה יפה והכל בכחול.

לאחר הסיור במערה, חזרה ליאכטה, ועוד קצת אוכל (ארוחת בוקר כמובן) והמשך שייט לכיוון העיר ויס ששמה כשמו של האי. גם למרינה קוראים ויס.

התחלנו לשוט, הרוח הדרומית התחילה להתחזק וגם הים נהיה מכונת כביסה רק שכחתי לציין ששעה לפני כן כבר פתחנו מפרשים ופשוט היה כיף לשוט ולשמוע את רחש הגלים. כשראיתי שהרוח מתגברת והגלים עולים, החלטתי להוריד מפרשים. פחדתי שאנשים לא ירגישו טוב אבל נהפוך הוא, התיישבו להם עידן וטל וקארין על הרשת מקדימה ונהנו כמו ילדים מהגלים המשפריצים כך שהכל היה בכיף ובצחוקים.

לאחר זמן מה הגענו. כל היאכטות עוגנות על בויות ושתי סירות גומי משייטות ביניהן. לבסוף מגיעה סירה גם אלינו והאיש הנחמד שמשיט אותה מודיע לי שהמרינה בשיפוצים ואפשר לעגון, אולם רק על בויה. אז טוב. הכנו חבל חרטום צד שמאל, נשארה בויה אחת והרוח היתה חזקה מאד. התקרבתי לאט לאט אל הבויה כאשר טל ועידן מוכנים עם הגנץ' לתפוס את החבל שעליה. הם תופסים אותו ומשחילים על הברווז, הרוח משתוללת וספינה שעגנה לצידי מתחילה להסתובב וכמעט מתנגשת בי. שילבתי קדימה כדי להתרחק ממנה אבל היא כבר פגעה בחלק האחורי של היאכטה. החלטנו לקשור חבל נוסף לברווז האמצעי וכך יווצר משולש שירתק את היאכטה על צידה הימני של הבויה וכך אהיה מספיק רחוק מהיאכטה העוגנת לצידי. בכל המבצע הזה, השתתפו כל אנשי הצוות גברים ונשים וכן גם השייט בסירה המקומית. על הבויה גבו 270 קונות.

ירד הערב, הכנו משהו לאכול על היאכטה ואחר כך בעזרת הדינגי ירדנו בשתי נאגלות לרציף, לתור קצת את המקום בין הסמטאות והחנויות. אכלנו גלידה, שתינו קפה, ולאחר הטיול הקצר חזרנו לדינגי ושוב בשתי נאגלות ליאכטה.
ישבנו, דיברנו קשקשנו, כוס קפה, ולישון.

 

יום שלישי 7.6.16

השכמה בעיר ויס, כאשר אנחנו עוגנים על הבויה. אין רוח הכל נרגע, חלק עוד ישנים להם, מסביבנו כמעט כל היאכטות עוגנות כשבעליהן עדיין נמים את שנתם. שקט כייפי ים כחול ונוף מדהים.
משחררים את הבויה לנפשה, יוצאים לאט לאט בתמרונים ימינה שמאלה ימינה שמאלה באיטיות ובזהירות כדי לצאת ממבוך היאכטות. יוצאים לים הפתוח שצבעו כחול תכלת מדהים, השמש מאירה פנים פשוט כייף. תוך כדי הפלגה, השאר מתעוררים. לאחר כשעה וחצי של שייט בים היפה הזה, נילכד לתוך עינינו מפרץ מצוייר עם עצים וסלעים וכמובן הטורקיז המדהים ועוד מתגלה שבמפרץ יש חוף קטן ובו מיטות שיזוף ואנחנו כנראה הראשונים הבוקר. מאחורינו עוגנות שתי ספינות שכנראה עשו פה את הלילה. מפרץ מדהים ביופיו טבול בשמש -מה צריך יותר מזה. מורידים את הדינגי, משנורקלים נוף תת ימי יפה, מבלים כמה שעות, כייף לא נורמלי.

אחרי הצהרים, הגעה לאי חוואר ושוב, צוות מקומי מחכה ועוזר לנו בעגינה.
האי חוואר נראה מדהים ביופיו כבר מהרציף. מלא תיירים על הטיילת שממול, חנויות ומסעדות, אי מדהים. הולכים להצטייד במזון שיהיה מה לאכול ולשתות ולאחר מכן יוצאים לטיול באי.
לאחר טיול רגלי בסמטאות הבנויות בצורה ישנה ומדהימה, מטפסים במדרגות למצודה שהיא בגובה 700 מטר מעל למרינה. ככול שעולים יותר גבוה הנוף הופך יותר ויותר ציורי. בתים עם גגות אדומים וברקע רואים את האיים הירקרקים והמים הכחולים.  לאחר כמה שעות של טיול בתוך הציור הזה חזרנו לספינה התארגנו ויצאנו לאכול ארוחת ערב. התיישבנו במסעדת בשרים, סוזי ודליה רצו פסטה אז פשוט התיישבו במסעדה סמוכה אלינו.
לאחר הארוחה המשכנו לטייל בין הרחובות הפתלתליים והסמטאות הציוריות, לאור פנסים צהבהבים שמוסיפים המון צבע וכשהתעייפנו שבנו ליאכטה החמודה שלנו והלכנו לישון.

יום רביעי 8.6.16

מוקדם בבוקר כולם ישנים חוץ מדליה שרה סוזי ואני. שותים קפה של בוקר לקול זמרתם של השחפים, השמש המקסימה והיאכטות הצבעוניות שעוגנות לידנו. אגב בכל אי ישנן גם ספינות ענק המשיטות תיירים.
לאחר הקפה סוזי שרה ואני יוצאים להליכת בוקר במעלה האי  ושוב - מאד ציורי ויפה וככול שעולים יותר גבוה (דליה נטשה אותנו) מתגבר יופיים של האיים, הים, והגגות האדומים בשילוב עם הים הכחול.
אנחנו עולים ועולים ובסוף מגיעים לכרם שלצדו הרים ירוקים ויפים ובדרך מתגלה לעינינו שוק קטן של ירקות. השוק עובד רק מספר שעות ביום וכל חקלאי מביא את מרכולתו ומנסה למוכרה.
לאחר כשעה וחצי הליכה חזרה ליאכטה, מכינים ארוחת בוקר ושוכרים טרקטורונים. נוסעים לטייל בין הכפרים הקטנים. בדרך עצירה. ירדנו עם הטרקטורונים אל מפרץ ים מדהים, החנינו את הטרקטורונים והלכנו מרחק קצר להתרחץ במי המפרץ הכחולים. קנינו בירה, קפה, (גלידה לא היה), מקום פסטוראלי. לאחר שנהנינו ממי המפרץ חזרנו לטרקטורונים להמשך הטיול. נסענו לאורך הכביש כאשר מימין הים הכחול-טורקיז עד שהגענו לכפר קטן (דול) שם נכנסנו לאכול צהריים במסעדה אוטנטית בשם סנטה מריה. מומלצת. סטייקים ואוכל טוב. בכפר הקטן מגדלים ענבים ומכינים בעצמם יין, ובאותו משק מגדלים כבשים, ארנבות, תרנגולי הודו. כפר עם צביון ישן מאד.

המשכנו בטיולנו לעיר סטריגרד. כבר היה מאוחר ולא רצינו לנסוע בלילה ולכן סיירנו קצת במרינה, בכמה חנויות, גלידה, שוק ועלינו על הטרקטורונים בדרכנו חזרה לעיר חוואר. ושוב, נסענו במעלה ההר, הפעם בכיוון מטה, בירידה סיבובית ובנופים ירוקים כשהים כל הזמן לנגד עינינו. בשעה 20:00 החזרנו את הטרקטורונים וחזרנו ליאכטה. מיכל שהיא בהריון ודליה שלא בא לה טרקטורונים טיילו להן בחוצות העיר חוואר עד הערב. בערב יצאנו לאכול במסעדה, טיילנו קצת, חזרה ליאכטה, חלקנו שיחקנו רמי, ולישון.

 

יום חמישי 9.6.16

השכמת בוקר מוקדמת לחלק מהאנשים, כוס קפה, שחרור חבלים והתחלת הפלגה לכיוון האי בראץ בערך שעתיים וחצי הפלגה. יום יפה, בדרך, מצאנו מפרץ יפה כחול טורקיז, בו זרקנו עוגן. ארוחת בוקר, שחיה במפרץ, שסביבו בתים קטנים שבנויים בין עצי האורן המוריקים ולצידם סירות קטנות קשורות למזח, סביר להניח ששייכות לבעלי הבתים.
מורידים דינגי והחבר'ה נהנים להם.
בשעות הצהרים הפלגה לבראץ (שם המרינה מילנה כשם העיר).
כניסה למרינה בשעות אחר הצהרים ושוב רוחות חזקות וכל הצוות נותן יד ובעזרת הצוות המקומי ותמרוני מנוע אנו עגונים לרציף.
כולם נרדמו. אני הלכתי לשוטט קצת בין הרחובות הצרים, נהנה מהנוף והפסטורליות של המקום.
חזרתי, התעוררו, ויצאנו לטיול באי באזור המרינה. גם כאן, אכלנו ארוחת ערב במסעדה מקומית. אגב, בעלי המסעדות מסתובבים כל הזמן ומחלקים פליירים, ומוכנים אפילו לשלוח הסעה אם המסעדה קצת מרוחקת.
אכלנו, נהננו, וחזרנו בהליכה מתונה לכיוון היאכטה. בדרך, ולמרות שאי אפשר כבר להכניס שום דבר לבטן נתקלנו בקונדיטוריה שעושה קרם שניט + שטרודל תפוחים. ...כל כך קרץ לי השטרודל... עידן, שראה שאני רוצה פשוט קנה וזה היה טעים...
חזרה ליאכטה פטפטנו עד מאוחר מאד, שיחקנו גם רמי, והלכנו לישון. (לילה טוב)

 

יום שישי 10.6.16

השכמת בוקר מוקדמת, כוס קפה, התרת חבלים והתחלת הפלגה לכיוון טרוגיר (סגייט מרינה ). היום עד השעה 17:00 היאכטה צריכה לעגון בכדי להזדכות עליה. בקיצור שמש, שמים כחולים, ים כחול מדהים, שטים לאורך האי סולטה. שוב עוצרים במפרץ מדהים ביופיו, עצי אורן ובתים לבנים עם גגות אדומים ושוב סירות עוגנות בצידי הבתים.
זרקנו עוגן, ארוחת בוקר קצת מים והמשך הפלגה לכוון טרוגיר. בצהרים הגענו לסגייט מרינה (טרוגיר) עגנו והלכנו לנוח קצת, וכן הגיע הבחור הנחמד והזדכנו על היאכטה. בערב לקחנו מונית ל- 8 אנשים 400 קונות ( כ- 250 ש"ח), לעיר ספליט לקניות, בקניון ענק בשם סיטי סנטר. נשארנו שם עד מאוחר בלילה. נשנשנו, שתינו ונהנינו הן מהמקום והן מהקניה המוצלחת. סחורה טובה ובזול.
חזרה למרינה לישון ביאכטה את הלילה האחרון.

יום שבת 11.6.16

בבוקר, כוס קפה ב- 09:00 ועזיבת היאכטה. הפקדנו את התיקים והמזוודות במעין מחסן שמיועד לשמירת חפצים במרינה תמורת תשלום ולקחנו מונית לעיר טרוגיר לשוטט קצת.  נכנסנו שוב למסעדה שסיפרנו עליה בהתחלה, שבעליה אוהב ישראל, ואכלנו שם את ארוחת הבוקר.

לאחר מכן טיול קטן במרינה של טרוגיר והליכה בשוק פירות וירקות נחמד וציורי.

בשעה 12:30 נסענו במונית למרינה לאסוף את המזוודות ומשם לשדה התעופה בספליט .

ב- 13:10 היתה לנו טיסה לכיוון וינה נחיתה בוינה 14:10 .
ב 20:30 המראה באוסטריאן איירליינס לארץ, נחיתה 24:30 והביתה.

תודה רבה ל"תשוט":  שירי-יהונתן-עינת-ארן  ואם שכחתי מישהו סליחה.
תודה רבה לטל-עידן-מיכל-קארין -סוזי-דליה-שרה -
צוות לעניין.