יומני מסע

סיציליה בפעם אחרת - הפלגה באיים האאוליים

מאת אלית ופיני

דצמבר 2010



הי חברינו היקרים !

נפרדנו כשאנו בדרכנו לסיציליה, אך.... המציאות ...השרותים של הסירה התקלקלו ....ויש שינוי בתכנית. נשארנו באיטליה, עוגנים בנמל הדייג של RAJIO-CALABRIA לתיקונים. לאחר שהתגברנו על התקלות, גילינו בערב טיילת נחמדה -  שדרה רחבה עם מבנים עתיקים ומרשימים, פיאצה רחבה וגלידה.

למחרת היינו צפויים לעבור במייצרי המסינה, הידועים לשמצה בעוצמת הרוחות החזקות והבלתי צפויות המנשבות שם, וכן בעוצמת הזרמים. אולם - בתכנון מדויק של כיוון הזרם אנחנו משייטים להנאתנו במיצרי המסינה, הזרם "מטיס" אותנו קדימה ויש שתיל מוחלט- 0 רוח. הים חלק כשמן - ואנחנו אפילו עוצרים את הסירה ומשתכשכים להנאתנו במים הצלולים בצבע טורקיז דרכם אפשר לראות עד לקרקעית הים.

כמובן,  משנים קצת את התכנית. במקום להישאר בסיציליה אנו מפליגים לכוון האיים האאוליים – הנקראים גם האיים הליפריים הנמצאים 30 מייל צפונית לצד הצפון מזרחי של סיציליה.

האיים הליפריים – הינם קבוצה של 7 איים שהידוע מבניהם הינו האי סטרומבולי ובו הר געש פעיל, וכן האי וולקנו – שגם בו הר געש פעיל.

בהפלגה של כמה שעות בים חלק חלק, ללא רוח בכלל, אנחנו מגיעים לאי הגדול בקבוצה, האי ליפארי LIPERI עוגנים במרינה ומגלים מקום קסום, עיר עתיקה יפיפייה, בתים עם מרפסות קטנות מלאות צמחיה, עיר שוקקת חיים, והקונדיטוריה הידועה ביותר באזור משנת 1931 ואכן.... מדד הגלידה שלנו עולה בכמה דרגות. פשוט כיף לשוטט ו"ללכת לאיבוד" בסמטאות העיר.

מפה נצא בלילה לאי סטרומבולי על מנת לראות אותו בפעילותו הוולקנית.

שוב בים שקט שקט וללא רוח, אנו מפליגים לאי סטרומבולי, עוברים במפרץ באי  פרניאה על מנת לשחות ולהינות מהמים הצלולים בשלל הגוונים, כאשר מולנו הר הגעש סטרומבולי במלוא תפארתו, פולט ללא הרף עשן לבן מלוע הר הגעש, שמצפה אותו מלמעלה כמו קצפת על עוגה...... מראה העשן הלבן בולט ביותר מכיוון שהשמים כחולים ללא עננים, אך אנו מתכוננים להצגה הגדולה... הסטרומבולי בלילה.

אנו מגיעים לאי , תופסים עמדת תצפית ו....מחכים. פיני כדרכו, סקפטי ביותר ומתחיל לקטר... מי אמר שכל לילה ההר עובד... בטח לא נראה דבר... וטוב שראינו בתמונות...  אך – המציאות שונה, ועולה על כל דמיון. לפתע, אנו שומעים – בום חזק – ופטריית עשן מיתמרת לשמים (נראית בדיוק כמו בתמונות של פטריית פצצת האטום שהוטלה על הירושימה ונגסאקי ביפן) ולאחריה כמו להביור - להבה כתומה מזנקת לשמים, ולאחריה כדורים של אש כתומים מתגלגלים על מורדות ההר. אנחנו לא מאמינים למראה עינינו ומחכים לראות שוב את הפלא, ואכן לאחר כ-20 דקות של ציפייה, ושיפור בעמדת התצפית, המחזה המרהיב של להביור האש הכתום, וכדורי האש המתגלגלים במורדות ההר, חוזר על עצמו. אנחנו לא נרגעים ומחכים שוב ושוב לראות את התפרצות הר הגעש.

מה אגיד – ההצגה הכי טובה בעיר. לראות את הטבע במלוא גדולתו, כוחו ועוצמתו – פשוט לא יאומן. המשפט "צריך לראות כדי להאמין....." ממש קורם עור וגידים. אבל גם מההצגה הטובה צריך להיפרד ואנחנו חוזרים למעגן על מנת לישון...ושם מקבלים את פנינו זיקוקים להדרן.

בבוקר, קמנו למרגלות הסטרומבולי, מחאנו כפיים ל"שחקן –הראשי" והחלטנו להישאר ולראות את ההתפרצות הוולקנית גם ביום. וכן, גם ביום רואים את האש הכתומה הפורצת מלוע הר הגעש ... אני לא מפסיקה להרהר ולא להבין את אלו שעדיין ממשיכים לגור בכפרים הקטנים מתחת להר הגעש המתפרץ , והשיר של חווה אלברשטיין על אנשי הכפר הגרים מתחת לוע הר-הגעש ולא עוזבים, כי זה ביתם – מתנגן לי בראש.

ממשיכים להפליג לאי הבא – סלינה. אי יפה, שקט ורגוע , שונה לחלוטין מהאי הראשי, ואנו מבלים את הערב במסעדת פיצה נפלאה.

מפה אנו ממשיכים להפליג לאי וולקאנו, שגם בו יש הר געש פעיל, ואכן מולנו מיתמרת פטריית העשן. שוב מתגלית גדולתו ועוצמתו של הטבע מול עיננו. באי יש גם מעיינות חמים ובוץ- אשר להפתעתנו הוא לבן, מזכיר את ים המלח, ואנחנו טובלים בבריכת המים החמים שהנביעות בהם ממש רותחים. אני מורחת את עצמי בבוץ ומקבלת עור רך...רך....ונעים.

מפה נפליג לסיציליה. ההפלגה במעבר מיצרי המסינה ובאיים הליפריים הייתה ממש נפלאה. הים היה שקט שקט (אפילו אלו מבינכם אשר חוששים מההפלגה בים היו נהנים.....) כל השבוע הפלגנו בשתיל מוחלט  – המושג רוח לא היה קיים עבורנו – לא הרמנו ולו פעם אחת את המפרשים.

אנחנו צוחקים, ממש הפכנו ליכטה מנועית...

אנו ממשיכים להפליג עם חברינו היקרים עידית וניר בהנאה גדולה, ומחכים להפלגה בסיציליה.

וכרגיל אפרד מכם בברכת הימאים -

...שבחיים לא נשתה מי-ים... ושלא יקראו משט על שמינו...

אוהבים אלית ופיני.