יומני מסע

שתי משפחות, בשתי יאכטות, בים הסרוני

מאת זהר אמיתי

אוגוסט 2012



שתי משפחות, בשתי יאכטות, בים הסרוני

יומן המסע שלי מתחיל כבר בגיל 15, כאשר החלטתי להתחבר לים באופן סופי וללמוד בבית הספר מבואות ים. מאז אני חי ונושם את הים וחולם שיבוא היום ואני אקח את משפחתי לטיול באיים אקזוטיים, ים כחול וחופים זהובים מדהימים.

את רישיון הסקיפר התחלתי בבית הספר, אך לא סיימתי אותו, וכך משכתי את זה כמה שנים טובות, עד.... שיום אחד בא אלי חבר והציע לי לעשות רישיון סקיפר. הוא לא היה צריך לשכנע אותי הרבה, כבר במשפט הראשון אמרתי לו שאני בפנים. תוך חצי שנה כבר היה לי רישיון והתחלתי לפנטז על הגשמת החלום. בהתחלה הייתי מפליג במועדון חברים, אבל מהר מאוד כבר פזלתי להפלגות בחו"ל, הדילמה הייתה האם לקחת הפלגה בקבוצה (פלוטילה) או לקחת הפלגה לבד (charter),

הפלוטילה - היא פתרון טוב לשייטים חדשים שחוששים לקחת יאכטה ולהתמודד עם תלאות הים  ל ב ד .  אתה יודע שיש לך מדריך שמתלווה אלייך לאורך כל המסע. טיול מסוג זה יותר יקר ולא לשכוח שאתה בטיול מאורגן, ז"א שאתה תלוי בלו"ז שנקבע מראש.  

הצ'רטר -  לעומת זאת מתאים לשייטים קצת יותר ותיקים שמוכנים להתמודדות עם הים לבדם. בטיול מסוג זה אפשר לחסוך הרבה כסף אך הסיכונים גדולים יותר וההתמודדות לבד נותנת את הביטחון מהפלגה להפלגה.

פה החלה הדילמה איפה להציב אותי על הסקאלה, מצד אחד אני עם רישיון רק שנתיים ולצאת לחו"ל פעם ראשונה לבד ???? מצד שני אני לא אוהב להיות תלוי באחרים, אני מכיר את הים די טוב וגם רציתי לחסוך כמה שאפשר. 

אז בין סרטון לסרטון ב - youtube  וצפייה ביומני מסע של אחרים, מצאתי באחד הפורומים מישהו שמחפש שותף להפלגה ביוון, הוא כבר סגר את רוב ההפלגה ורק מחפש משפחה נוספת להפלגה.הדופק שלי כבר החל לעלות ואמרתי לעצמי זהו זהר, אתה יוצא לחו"ל. לאחר שיחה עם הבחור, גלעד, סגרתי אתו שאני בפנים. למחרת בבוקר כבר שלחתי הצעות מחיר ותוך יום יומיים כבר הייתה לי יאכטה sun odyssey 42i שלוש קבינות, שתי מקלחות ושירותים, מטבח מאובזר, דינגי עם מנוע וכל הציוד האלקטרוני להפלגה בים. המחיר היה מצחיק לעומת המחירים שביקשו עבור פלוטילה באותו הזמן. לקחנו את הדיל בשיא העונה והמחירים נעים בין 1800 ל 2500 אירו לגדלים האלו של היאכטות אם סוגרים לפחות חצי שנה מראש. שווה מאוד. כך גם חוסכים הרבה כסף בכרטיסי הטיסה שאפשר להשיג בחצי מחיר מאשר בעונה. זהו, בפברואר כבר הכל היה סגור כך שהשעון החל לתקתק לאחור (לא בריא לאנשים עם לב חלש). בתקופת ההמתנה יצרנו קשר עם מועדון TASHOOT בע"מ שיעזרו לנו בתכנון המסלול, פגשנו אנשים מקסימים ששמחים לעזור לשייטים כמונו ועל הדרך עזרו לנו לסגור את כל הפינות מול חברות השייט בחו"ל. למרבה המזל גם המשפחה שהצטרפנו אליהם הייתה משפחה מקסימה והחיבור אליהם היה תפור כמו כפפה ליד גם מבחינת גילאי הילדים ובכלל. אחרי שהכל היה סגור והרצנו את המסלול מאות פעמים ב-Google earth נשאר רק להמתין ליום המיוחל.

 

 

 Alimos Kalmaki
 
 N.Aigina
 
 למעלה: הרציף הצפוני בפורוס. למטה: הטיילת של פורוס
 
 
 
 Limin idhras
 
 
 
 מפרץ Yerolimena  - נקשרים לונגסייד אחד לשני
 
 זה אמיתי ???
 
 תיאטרון אפידאורוס - אקוסטיקה מופלאה
 
 N.Aigina
 
 

תחילת המסע:

יום שבת  11/08/2012 

 

07:00 יוצאים מהארץ לכוון אתונה.

09:00 נחיתה באתונה יוון, שם מחכה לנו אוטובוס שסגרנו מראש עם אחת החברות (110 – 120 אירו),

שווה לקחת הסעה מסודרת, היא מביאה אותך עד למרינה ליד הסירה, מה שמקל על כל העברת התיקים.

לאחר הגעה למרינה Alimos Kalmaki מתחילים לעבור על ניירת ורישומים. את סירה אמורים לקבל בחמש אחר הצהריים כך שאם מגיעים מוקדם מהצפוי, צריך הרבה סבלנות כי הדברים זזים לאט.

בינתיים, כשמישהו עושה את הרשום, יכול מישהו אחר ללכת לעשות קניות לסירה. מהחברה כבר דאגו לקחת אותנו לסופר והם מביאים את כל המצרכים לסירה. חשוב להביא מהבית מוצרים בסיסיים כמו תבלינים, רטבים למיניהם ואפילו מי שלא מתבייש גם מוצרים בסיסיים כמו שוקולד, פסטות, שימורי טונה ודגני בוקר אם יש ילדים. אין צורך לפוצץ את הסירה בקניות כי בכל מרינה ישנו סופר שאפשר לקנות בבוקר מוצרים טריים.

בזמן קבלת הסירה חשוב לעבור טוב טוב על כל הרשימה שמקבלים ע"מ למנוע אי נעימות בחזור. מי שיכול, שווה לעשות סריקה בצלילה לבדוק שאין דפיקות בתחתית הסירה, מה שעלול לעלות לכם ביוקר לאחר החזרת הסירה, כמו כן לוודא שמיכל הדלק מלא, לא לסמוך על מד הדלק כי הוא מראה כל הזמן מלא.

בכל אופן התלבטנו אם לצאת כבר באותו היום ולהעביר את הלילה על עוגן באחד המפרצים באזור, אך למזלנו מרוב עיכובים נשארנו במרינה. כעבור שעה התחלף מזג האוויר, והחלה רוח שהגיעה ל- 30 עד 40 קשר, גשם זלעפות והים עלה עד לשני מטר גלים. ( סירות שהחליטו לצאת נתפסו בים סוער, וחברה ישראלים שנתפסו לסערה אמרו שהיה בלאגן בים ). מה שאומר שחשוב להתעדכן בתחזית מזג האוויר מראש, אפילו להיעזר במקומיים שיש להם קצת ניסיון. לאחר שעתיים בערך מזג האוויר נירגע והכל חזר לקדמותו כאילו לא היה, אבל זה נתן לנו את הסטירה שלא להיות שאננים ולא לזלזל בים.

בערב יצאנו למסעדה טובה הצמודה למרינה, אוכל טוב, אווירה מצוינת וגם קרוב לסירה. אל תתפתו לכל מיני חברה צעירים שיציעו לכם טברנות, אתם עלולים להתאכזב.

 

יום ראשון  12/08/2012

 

אני קם מוקדם בבוקר מלא בהתרגשות, האדרנלין כבר בדם, מת לצאת לים, החברה עוד ישנים. סידורים אחרונים לקראת היציאה, קונים בגטים חמים וכמה בורקסים ויאללה קדימה.

חשוב מבעוד מועד לשבת עם המשפחה או עם החברה בסירה ולשתף אותם בכל הנעשה, דבר שיקל על הסקיפר מאוחר יותר, לדוגמא: עמדות התקשרות, תפקיד של כל אחד מה הוא עושה, לעבור על הציוד בסירה ולהסביר מה כל דבר ולדעת את מקומו בזמן הצורך, וגם מושגים, להיות סגורים על מושגים מוסכמים שכולם יבינו את כולם.

כולם כבר ערים בעמדות שלהם, צלצולי המנוע כבר קוראים לי לצאת, שחרור מהיר של המורינג (שיטת עגינה בחלק מהמרינות) ואנחנו בחוץ. חשוב לזכור את הרציף שאתם עוגנים כי בחזרה כל העולם חוזר ביחד וזה בלאגן אחד גדול.

אנחנו בדרכנו למפרץ הראשון באי N.Aigina . רוח צפונית מערבית עד 10 קשרים מביאה אותנו למקום הקסום הראשון. ים פלטה והסירה חותכת את המים כמו סכין. בדרך חוצים נתיב שייט כך שיש להיות עירניים לכלי שייט גדולים במיוחד למעבורות שטסות ולא רואות אותך ממטר. כבר בדרך התחלנו להכין את ארוחת הבוקר, שקשוקה, כמו שאמרתי בהתחלה שווה להביא מהבית רטבים מוכנים ואני הבאתי רוטב שקשוקה מוכן באריזות ומה שנותר זה לשים במחבת לזרוק כמה ביצים והרי לכם שקשוקה.

מגיעים למפרץ, עגינה ראשונה על עוגן. זמן טוב לתרגול החברה ולהכיר את תהליך העגינה. אחרי האוכל אין יותר טוב ממים מזמינים כמו אלה, הדינגי כבר במים ויאללה בלאגן. אני ממליץ לצאת מוקדם בבוקר עד כמה שאפשר. כך במהלך היום אין לחץ וניתן להעביר את היום בכיף.

אחרי ששבענו והתעייפנו ממשחקי המים, מרימים עוגן וממשיכים ליעדנו הבא N.Poros שם נעגון בלילה. הים עדיין רגוע והרוח מכה במפרשים, החברה תופסים תנומה אחרי שהתעייפו. מרחוק אני מבחין בעננות גבוהה ממערב שמעידה על מה שצפוי לקרות בקרוב. אני מכין את החברה לקראת הכניסה למפרץ פורוס ומעלה בפניהם את מה שהולך לקרות.

כבר בכניסה למפרץ הרוח החלה לעלות. מהר הורדנו מפרשים והתקדמנו בזהירות לכוון המעגנים של פורוס. הרוח עלתה למהירת של עד 20 קשרים אבל הים במפרץ נשאר נוח מה שהקל עלינו בכניסה.

הגענו די מאוחר ( 16:30) אך להפתעתנו המעגן היה די ריק כך שלא הייתה בעיה בבחירת מקום העגינה. ישנן כמה אפשרויות לעגינה בפורוס האחת לאורך הטיילת (רק שהבעיה היא שכל העולם על הראש שלך) ואפשרות שנייה היא שיש מזח צפונית לטיילת ושם הרבה יותר שקט (הבעיה שם היא, שיש תנועה של מעבורות שצריך להיזהר מהן). ברציף יש חשמל ומים, אם הגעת בזמן ניתן להתחבר, אם לא, אז בבוקר עובר בחור שפותח את המים וממלאים את המכלים (3-4 אירו) .

העגינה לא עלתה כסף אבל יש מעגנים שהם דורשים סכום סמלי ( 2 אירו לילה לסירות בגודל שלנו) הם כבר באים אלינו ומבקשים שנגיע ל- Portpolice עם כל המסמכים של הסירה (לא להיבהל תהליך של כמה דקות).

הכנות אחרונות לעגינה וגישת ירכתיים ראשונה, עוגן במים וניגשים לרציף, הרוח דופקת על הדופן והמהלכים צריכים להיות מהירים וברורים לצוות, כמו שתדרכנו בהתחלה. ברציף יש כבר מי שמקבל חבלים ותוך כמה דקות אנחנו קשורים. החששות פגו והטבילה הראשונה עברה בשלום. (כמו שכבר אמרתי בתחילה, בפלוטילה יש מי שמקבל אותך, מדריך אותך ותופס לך מקום במעגן כך שאין לך דאגות). כשאתה מפליג לבד, אתה צריך להתמודד עם הדילמות לבד מה שמעלה את האדרנלין לרמות שלא ידעת (בצורה החיובית) ונותן לאינסטינקט שלך להגיע להחלטות הנכונות.

כמובן לא לשכוח שצריך הרבה סבלנות, לא להעביר את הלחץ שלך לחברי הצוות כי אם אתה מראה ביטחון הם סומכים עליך. "גם אם אין לך מושג מה אתה עושה" תראה שאתה שולט במצב.

לאחר הורדת הלחץ וחיזוק הקשירות לקראת הלילה, מתארגנים ליציאה לטיילת. המקום יפיפה, מרינה עם טיילת ארוכה עם מסעדות, בתי קפה ואין ספור חנויות לתיירים. אך לפני הכל היה עלינו לבדוק את המאכל הלאומי שכולם מדברים עליו ה – סופלקי עם ציזיקי  מה שמהר מאוד הפך לאוכל הלאומי גם שלנו.

לאחר שחרור הרגליים לאורך הטיילת והורדת כמויות הסופלקי שאכלנו חזרנו לסירה עייפים אך מרוצים...

 

יום שני  13/08/2012

 

התעוררנו לבוקר שטוף שמש, מזג האוויר נעים, רוח עד עשרה קשרים והים, אין דברים כאלה....

התארגנות על סידורי יציאה אחרונים, חידוש מלאי הקרח והאוכל ואנחנו בדרך לאי N.Idhra.הפלגה שקטה על מפרשים נהנים מהרוח ורצועות החוף המדהימות שבדרך. מתקתקים ארוחת בוקר תוך כדי הפלגה ועד הצהריים אנחנו כבר בכניסה למעגן Limin idhras. בדרך עוברים בנקודה בין שני איים שהעומקים שם קטנים מאוד ותעבורת כלי השייט במקום גדולה, אם בכל זאת החלטתם לעבור שם תיצמדו לצד ימין ותהיו עם העיניים על מד העומק.

מתארגנים לכניסה למעגן אבל איך אמרתי בהתחלה ?... בים כלום לא צפוי. כשבאתי להניע את המנוע הפלא ופלא המנוע לא נידלק ?????? מה עושים (אין מי שיעזור) צריך לשחזר עכשיו כל מה שלמדנו בכיתה על מכונאות. עברתי על כל רכיבי המנוע והכל היה נראה תקין, ניסיתי להניע שוב אבל הפעם כשידית הגז משולבת בניוטרל עם קצת גז, ולאחר כמה פעמים של סטרטר, שוב נישמע צליל המנוע שלו פיללנו (כנראה היה אוויר במערכת או איזה סתימונת שהשתחררה לה). הורדת מפרשים זריזה והתארגנות לכניסה למעגן.

כשנכנסנו חשכו עינינו. המעגן היה מפוצץ בסירות ולא היה מקום להכניס סיכה. כבר חשבנו לוותר וגלעד עשה את דרכו החוצה. אמרתי לו שאני מנסה עוד פעם אם לא, אני יוצא. מצאתי פרצה קטנה שאני אוכל להיכנס, אבל יצא שאני כבר שלישי בשורה, אני מתקרב לסירות ושואל אם אפשר להקשר אליהם, למזלי הסירות היו של ישראלים ומיד נוצר קשר הסחבקיות הישראלי, "אין שום בעיה אחי זרוק עוגן וגש". במקומות כאלה צריך להיזהר עם העוגן כי המעגן מלא בעוגנים ועד הבוקר נהיה סלט של עוגנים. אבל למי אכפת עכשיו... בבוקר נפתור את הבעיה.

קריאה בקשר לגלעד והוא גם בדרך אלי. אחרי עגינה מורטת עצבים אנחנו קשורים והכל שב למקומו.

האי מתאפיין בכך שאין בו כלי תחבורה ממונעים, והכל מתנהל בו על חמורים. המעגן אינו גדול במיוחד אבל גם פה מסעדות ובתי קפה לאורך כל הטיילת. יש אפשרות לטיול חמורים אבל שימו לב למחיר ולזמן (טיול של "פיפטין מנצ" הפך ל"פפיטי מנצ"). 10 אירו לאדם לרבע שעה. אבל זה חלק מהחוויה ואין מה לעשות. בצדו השמאלי של המעגן יש חוף רחצה נחמד וגם טיילת לאורך החוף, נחמד ורומנטי בשעות הלילה.

 

יום שלישי  14/08/2012

 

קמים שוב לבוקר חדש, מזג האוויר כבכל יום וריח המאפיות מרחף באוויר. אני, גלעד ואשתו דנית נשאבים לתוך הריח ומחפשים מהיכן הוא מגיע. תוך דקות אנחנו מסתערים על המאפיה הקרובה ומתקדמים בחזרה עם שקיות של מאפים חמים.

הילדים מתעוררים ומתארגנים ליציאה. מחכים בסבלנות לתורנו למילוי המים ורואים את המצפה לנו ביציאה. (זוכרים מאתמול ? סלט עוגנים...) אי אפשר לחמוק מזה. בסבלנות רבה מחכים שכל סירה תצא בתורה ותשחרר את העוגן שלה. ולאחר כמה דקות אנחנו בחוץ.

דרכנו היום לכוון מפרץ פורוס שם נעגון עגינת לילה במפרץ Yerolimena אך לפני זה נעגון בדרך בעוד אחד מהמפרצונים הבתוליים של יוון שם נאכל ארוחת בוקר.

הפלגה קצרה של פחות משעה ואנחנו כבר על עוגן. מתכוננים לארוחת הבוקר שמתבשלת לה על האש.

לאחר חצי יום של בילוי וסתלבט על החוף במפרץ, החלטנו להמשיך בדרך לכוון מפרץ פורוס. כרגיל הים נוח והרוח לא חזקה במיוחד ואנחנו מפלסים את הדרך לכוון פורוס.

אנחנו מגיעים למפרץ Yerolimena לקראת אחר הצהריים ומחפשים מקום לעגון. ישנה אפשרות לעמוד על עוגן באמצע המפרץ ואפשרות שנייה לעגון עגינה ים תיכונית קרוב לחוף. מצאנו מקום נחמד והתכוננו לעגינה. בגלל השוקע של הסירה לא יכולנו להתקרב ממש קרוב אז הכנו מראש חבלים ארוכים שקשרנו לחוף. זרקנו עוגן והתקרבנו בזהירות עד למינימום שיכולנו להתקרב. אחרי ניגש גם גלעד ונקשרנו לונגסייד אחד לשני.

עוד לא מספיקים להקשר וכולם כבר במים, כאילו פעם ראשונה היום שהם במים.

הערב יורד וכל משפחה מארגנת ארוחת ערב, הילדים אוספים קרשים לקומזיץ שנעשה אחרי האוכל, אך אף אחד לא יודע שהם יתעלפו עוד הרבה לפני שהם יסיימו את ארוחת הערב.

חובה לפחות פעם בהפלגה עגינה במקום כזה, אם זה היה תלוי בי הייתי עוגן ככה כל לילה תחת כיפת השמים, שווה להוציא מזרנים ולישון בחוץ פשוט אין דברים כאלה.

 

יום רביעי  15/08/2012

 

מתעוררים בכיף לא בלחץ, השמש כבר מכה על הראש והחברה עושים קולות של התעוררות. אין כמו קפיצת בוקר למים והתרעננות ליום חדש. אוכלים בוקר ויוצאים לדרך, הכוון -  מעגן Palaia Epidhavros. מרימים מפרשים ויאללה לדרך, הים שקט והרוח מלטפת.

לקראת הצהריים אנחנו כבר בפתח המעגן מוכנים לכניסה. המעגן ממש ריק כך שאין בעיה של מקום. כמו שייטים מנוסים, עושים סיבוב, זורקים עוגן, והירכתיים בדרך לרציף. במעגן הזה העומקים מעוד גבוליים אז צריך להיות זהירים ולעקוב אחרי העומק. לאורך הרציף מפוזרים עמדות חשמל ומים וזה עולה 10 אירו לכל החבילה. תוסיפו עוד 2 אירו עבור עגינה ואתם מסודרים ללילה.

המעגן יפה ונוח, ישנה שדרת עצים לאורך הרציף ומאחור שורה של מסעדות ובתי קפה.

אני ונירה אשתי החלטנו לעשות ויברח לילדים ולתפוס איזה זולה לשבת בשקט ולהירגע ביחד. לאחר שעתיים של התחמקות, קלט אותנו הקטנצ'יק שלנו וכבר היה בדרך אלינו. קנינו וופל אמריקאי עם גלידה וחזרנו לסירה.

מכיוון שהיה לנו הרבה זמן החלטנו ללכת לטייל. באזור יש את התיאטרון הגדול והשלם ביוון. ואיך אפשר עם מורה להיסטוריה בבית לפספס את זה.... ארגנו מונית ונסענו לשם. (קחו בחשבון מונית עולה 40 אירו הלוך וחזור והנהג מחכה לכם בחוץ, תשלמו בסוף הטיול, הכניסה למוזיאון עולה עוד 3 אירו לאדם (מעל גיל 17) והמקום ניסגר בשעה 19:00).

 

יום חמישי  16/08/2012

 

לאחר ערב נחמד שהעברנו שתי המשפחות באכילת פיצה ענקית, קמנו לבוקר חדש. מתארגנים לתזוזה לכוון מפרץ חדש על האי Angistri שם נבלה את היום. ומשם נמשיך לעגינת לילה באי N.Aigina.

שוב הפלגה קצרה של פחות משעה ואנחנו מול מפרץ קסום של מים טורקיז וחול זהב שמחכה רק לנו.

המים צלולים עד כדי כך שרואים את הקרקעית לעומק של 20 מטר ויותר. הילדים שוב במים ואנחנו מכינים ארוחת בוקר.

לקראת הצהריים כבר יצאנו לכוון Aigina כי ידענו שהולך להיות שם מפוצץ בסירות כך ששווה להגיע מוקדם. תזכרו שכל הסירות עושות פחות או יותר את אותו המסלול כך שביום הזה שהוא יום לפני החזרת הסירה כל הסירות מתקבצות לאותו מקום.

רוח של 15 קשר מביאה אותנו בזמן לכוון פתח המרינה ואנחנו מתכוננים לעגינה. צריך לשים לב להוראות העגינה במקום כי חוסר תשומת לב יכולה להביא אותך לחוסר נעימות. מקרה שקרה לי, לא שמתי לב להוראות העגינה שהיו מסומנות על הרציף ובמקום של עגינת מורינג זרקתי עוגן. למזלי, מקומיים מאוד נחמדים צעקו לי No No Anchor ומהר מאוד הבנתי שעשיתי משהו לא בסדר. מהר הרמתי את העוגן. למזלי הוא היה רק בתחילת ההורדה אז לא היתה בעיה להרים אותו חזרה. הרוח היתה חזקה והיה קשה מאוד לתמרן במעגן. הרציפים היו מלאים ולא נישאר הרבה מקום. היה עלי לעגון רק באותו מקום שבו התחלתי את העגינה הקודמת. יצאתי שוב ונכנסתי ברברס בזהירות, למזלי הילדים כבר היו די מיומנים והבינו את הפעולות שהיה עליהם לעשות. גם המקומיים שצעקו לי עזרו לי בגישה אפילו הזיזו סירה בשביל שאני אוכל להיכנס, הם הגישו לי את חבל המורינג ומפה הכל כבר היסטוריה. היה די מלחיץ כי גם העומק שם די מוגבל אז צריך לקחת החלטות מהירות ונכונות. לאחר שנקשרתי גלעד, שכבר היה בדרך אלי, נקשר בלונגסייד. במקומות כאלה נימדדת המיומנות שלך ושוב הוכחתי לעצמי שלקחתי את ההחלטה הנכונה לקחת סירה לבד. אני לא יודע, אם הייתי יכול לקחת החלטות ולעשות מה שהאינסטינקט שלי אומר אם הייתי נימצא בקבוצה (פלוטילה).

לאחר שקשרנו את הסירות והכל היה במקום, התחלנו להתארגן לטייל ב-Aigina. יש מים וחשמל במקום אך מקומות העגינה הם פרטיים והיתה בעיה להתחבר. בכל אופן זה היה היום האחרון והיו לנו מספיק מים עד למחרת כך שלא היינו לחוצים על זה.

מקלחות זריזות ואנחנו על הרציף מטיילים בפאתי Aigina. המקום יפה, שוב מסעדות ובתי קפה לאורך הרציפים. רחובות צרים וארוכים של חנויות לאורך כל העיר.

במקום גם יש כמה מוזיאונים שחובה לבקר וכמובן אתר היסטורי למורים שבינינו. את יום הטיולים השארנו למחרת בבוקר כי אין מה למהר ביום הזה ובלילה נהנינו מחיי הלילה של המקום,

 

יום שישי  17/08/2012

 

קמנו בבוקר ויצאנו לטייל כמו שתכננו יום לפני כן. המוניות שהזמנו יום קודם כבר חיכו לנו במקום שקבענו והעברנו את היום בכל האתרים שהמורה סימנה אותם מראש. היום זרם בכיף וממש לא בלחץ כי ידענו שאין לנו מה למהר כי עלינו להחזיר את הסירה רק בחמש אחה"צ. לאחר שמיצינו את הטיול בחוף חזרנו לסירה והתחלנו להתארגן על תזוזה, עדיין היה מוקדם אז החלטנו לעשות הפסקה בעוד איזה מפרץ קטן בדרך.  

זה מה שטוב בהפלגות הצ'רטר, פשוט אפשר להחליט מעכשיו לעכשיו מה בא לך לעשות.

יצאנו לים ואמרנו שנעגון במקום הראשון שנראה לנו... בדרך לאלימוס ראינו קבוצת איים והחלטנו לנסות אותם.

היה -  חבל על זמן ! הבחירה היתה מושלמת לסיום כל החוויה הזאת ונשארנו שם עד שלא היתה בררה והיינו חייבים להתחיל לחזור לכוון נמל הבית, מרינה Alimos Klamaki. הרוח היתה טובה והביאה אותנו כמעט בזמן למרינה. הגענו לקראת השעה שש בערב ומרחוק כבר ראינו את הנהירה של כל הסירות חוזרות למרינה והבנתי מה הולך להיות שם. כמו שאמרתי בהתחלה חשוב לזכור איפה הרציף שלך כי סירות נכנסות ויוצאות מבלי לדעת לאן הן נכנסות. זיהיתי את המקום שאליו אני אמור להיכנס, סיבוב במקום ונכנס ברברס. אין ברירה אחרת אלא להיכנס ברברס. המעברים במרינה צרים ואין מצב לעשות את זה בדרך אחרת. על הרציף כבר חיכו לנו אנשי החברה שהיו מוכנים לזנק לסירה עם הגיענו לרציף.

זהו. מה שנישאר הוא, שצריכה לבוא מיכלית למלא לכם דלק (תשתדלו לעמוד על יד המתדלק ותראו שהוא מאפס את שעון הדלק) סה"כ יצא לנו לשלם 54 אירו על כל השבוע. עכשיו צריך לבוא נציג של החברה לראות שהכל בסדר ולא נעשה כל נזק לסירה. לאחר כל הביקורות, לא לשכוח לקחת את הפיקדון שנתתם בתחילת השבוע.

לגבי הביטוח, יש כמה אפשרויות לביטוח הפיקדון שלכם:

1. ישנן חברות שמאפשרות להקטין את דמי הפיקדון ע"י תשלום, שאותו לא תקבלו בחזרה. הוא נע בין 200 ל - 300 אירו תלוי בסוג   וגודל הסירה, זה יכול להיות גם יותר בדגמים הגדולים יותר.

2.  ישנן חברות שלא מאפשרות את הקטנת דמי הפיקדון ואז עליך לעשות ביטוח חיצוני שיבטח לך את דמי הפיקדון (ישנה חברת ביטוח גרמנית שמבטחת דברים אלו והיא לוקחת 7% מדמי הפיקדון). לנו זה הגיע ל - 160 אירו.

 

לסיכום:

השכרת הסירה – 2300 אירו.

כרטיסי טיסה – 1000 אירו ( עבור ארבעה מבוגרים וילד.)

הוצאות נוספות – 1000 אירו (הסעות, קניית מצרכים לסירה, כרטיסי כניסה לאתרים, ואוכל בחוץ)

בסה"כ – 22000 ₪ הרבה פחות ממה שציפיתי.

הייתה הפלגה שחבל על הזמן, המשפחה שלי נהנתה מאוד. אני שמח שלקחתי הפלגת צ'רטר ולא פלוטילה. קיבלנו משפחה שלא יכולנו לבקש משהו אחר, ובנוסף זכינו בזוג חברים שפשוט כיף לנו ביחד. הפלגה מסוג זה מתאימה לשייטים שלא מפחדים מאתגרים וסומכים על עצמם.

תודה גדולה לצוות TASHOOT (פילה, שירי וכל השאר) על הטיפים לבניית המסלול ושנתנו לנו להאמין שזה אפשרי וניתן לעשות את זה כל עוד עושים את זה נכון.

 

להתראות בשנה הבאה......

משפחת אמיתי, משפחת פפרוביץ

 

לשאלות וטיפים נוספים

אמיתי זהר

057-7626700

Amitai_z@netvision.net.il