יומני מסע

פלוטילת משפחות בים היוני

מאת אסף אונגר

ספטמבר 2012



פלוטילת משפחות בים היוני

יום שבת, 29.09.2012 היום הראשון לטיול

בבוקר עלינו לאוטובוס, 21 חברים, לכיוון וונאקי שם קיבלנו את היאכטות. הנסיעה לקחה יותר זמן מהמצופה, מעל 5 שעות, מאחר ועצרנו בדרך לשירותים ולקנות מצרכים בסופר-מרקט מקומי. הנוף היווני היה מדהים, מגוון ומיוחד כאחד. למרות שהנסיעה הייתה ארוכה מצאנו את עצמנו בוהים בחלונות האוטובוס עם פה פעור לא פעם ושעשענו זה את זה בנוכחותנו.

בדרך עצרנו בסופר ענק וקנינו לנו בזיל הזול מצרכים לכל השבוע. מאוד מומלץ מאחר והסופר בוונאקי יותר קטן מחנות מכולת וגם המחירים שם מופקעים.

הגענו למרכז "Sunsail"  בשעה 2 וחצי בצהריים וקיבלנו את שלושת היאכטות בשעה 5 מאחר ונערכו תדריכים ובדיקות ליאכטות. הצפייה בעשרות התרנים שבמרינה הייתה חוויה עוצרת נשימה, היא עזרה לנו להבין את אופי הטיול שאותו התחלנו באותם רגעים, בשונה מטיולים אחרים באירופה המודרנית ולהעברת הזמן. שחינו ושיחקנו בחוף הצמוד, התארגנו כל קבוצה ביאכטה שלה (קטמרן Robinson 384), פרקנו מזוודות ומילאנו את המטבח, שאלנו סנפירים ושנורקלים מהמרכז, הסתגלנו לחיים הצפופים של היאכטה, למדנו על כללים בסיסיים של הגיינה, בטיחות ותזוזה ביאכטה, סעדנו ארוחת ערב יוונית (לחם עם גבינת גאודה טובה) והעברנו את לילנו הראשון לפלוטילה במרינה זו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


יום א', 30.09.2012 היום השני לטיול

בגלל עיכובים יצאנו בשעה 11 בבוקר מהמרינה לכיוון מגנסי (Meganisi). הים היה שטוח והרוח חלשה, ולכן נאלצנו לעשות את ימינו הראשון על מנוע, ובמהלך השיט שערך כשעה וחצי התחלנו בהכנת השקשוקה לצהריים. כשהגענו לאחד ממפרצי הטבע המרהיבים של מגנסי, עגנו במרחק אחד מהשני על מנת לשמור על מעגלי עגינה נקיים וקפצנו למים עם מתנפחים, קיאקים, פאדל בורדים, שנורקלים, סנפירים והכי חשוב- הדינגי. כשיצאנו מהמים חיכתה לנו סעודת צהריים מוכנה ואחריה המשכנו את דרכינו לכיוון המרינה שבה העברנו את הלילה (לפני ואטי שבמגנסי, מול טברנה בה סעדנו בערב שסיפקה לנו עגינה במורינג, חשמל, מים, מקלחות ושירותים בתשלום). המקלחות היו מפוארות ומפנקות באופן יחסי לימים הבאים, בתא פרטי עם כיור ושירותים נוחים עליו קיבלנו הנחה נדיבה מהברמנית שמכרה לנו את התענוג הזה. האוכל בטברנה היה חלש אך מספק. לקראת הערב דגנו תמנון אך הוא ברח מהרשת שלנו ובנוסף מצאנו כוכב ים שלא שחרר את הרשת עד שנקרעה. את מלאי הרשתות יחד עם מלאי המזון חידשנו בטיול בואטי המקסימה ביום למחרת.

 

יום ב', 01.10.12 היום השלישי לטיול

אחרי טיול בוקר יצאנו לים. השעה הייתה כבר 11:00 והחלטנו לשנות מסלול: במקום להגיע לפיסקרדו שבקפלונייה מאוחר, הפלגנו לעבר סיווטה Sivota) ) שבאי לפקדה (Lafkada) , הרמנו מפרשים שטנו וחקרנו בכיף את המקום. עברנו דרך מפרץ פורוס ( Poros) ואז עקפנו את סיווטה למפרץ ואסיליקי (Vasiliki)  שהיה אמור להיות פנינה של גולשי רוח אבל היה שם רק גולש אחד.

חזרנו ללינת לילה בסיווטה שהיא ממש מומלצת. בהתחלה עגנו ברציף שמולנו שלא היה בו חשמל ומים ואז הסתובבנו למצוא מקום עגינה יותר מוצלח. אחרי שבחרנו את המסעדה המוצלחת ביותר שטענה שיש לה מקלחות, מים וחשמל, עברנו 200 מטר צפונה לעגון לידה. העגינה מול המסעדה הייתה קצת בעייתית בגלל עומס היאכטות בסביבה אבל הצלחנו להשתחל פנימה. אחרי שעגנו גילינו שהמקלחות מזעזעות (אחרי שהבנות האמיצות יצאו להתקלח בהן) והעדפנו להתקלח ביאכטה. החשמל היה תקע רגיל, בעל המסעדה טען שלכל היאכטות יש מתאם, לנו לא היה לכן יובל קנה שקע וחוט חשמל ויצר לנו אחד. החשמל במסעדה נפל לפחות פעמיים באותו הערב. לפחות היה ברז מים, שבו מילאנו את המיכלים. הארוחה במסעדה היתה טובה ביחוד הדגים וצלעות הכבש.


יום ג', 02.10.2012 היום הרביעי לטיול

יצאנו מוקדם לפיסקרדו שבקפלוניה לתפוס מקום טוב על המזח הראשי כדי שלא נצטרך לעגון ים תיכונית על אחת הצלעות וכל הגעה תדרוש הפעלת דינגי. בכל זאת רצינו לטייל קצת באיי קפלוניה המדהים. ביציאה מסיווטה ראינו כי העוגן עבר לצד השני של חבלי הביטחון שלו ושאין ברירה, אם אנחנו רוצים להפליג אנחנו חייבים לתקן את המצב. יובל שיחרר את השאקל של חבל הביטחון ובגלל שלא היה לשאקל אבטוח הוא נפל לים. נאלצנו לאלתר קשר זמני, הפכנו את העוגן בעזרת הבן של יובל שירד בעזרת הפאדלבורד להרים את החבל מעל העוגן ויצאנו לקפלוניה. בדרך לקפלונה, ברגע שיצאנו, שמנו לב שהחבל שמחזיק את הליזיפק עמד להיקרע. יובל הכין איבטוח לליזיפק מחבל חדש, שבכל צד קשר בלתי מחליק.

ההפלגה לקפלוניה הייתה ברוח מלאה וכולנו הפלגנו בפרפר שהייתה חוויה בפני עצמה. הגענו לקפלוניה ב-11 בבוקר וכבר היה קשה למצוא מקום עגינה. מלפניי, היו שני קטמרנים שגיששו למקום ומאחורי, טור ארוך של יאכטות בדרכן לעגינה. עשינו הכנות תוך כדי התקדמות למטרה. בנקודה מסויימת שהתאימה בדיוק בזווית - סיבוב במקום, הוראה להורדת עוגן וכניסה ברוורס לפני ששתי היאכטות שלפני הספיקו להתארגן לעגינה.

אחרי העגינה עם קצת הזזות של יאכטות אחרות, ארגנו מקום גם לשתי היאכטות הנוספות של החברים שלנו. למרות שהיה נראה כאילו לא ניתן להכניס עוד סיכה העובדים החרוצים במפרץ הצליחו לדחוס עוד יאכטת מונוהול קטנה שהפרידה בינינו, ועם לא די בכך, הם זרקו את העוגן שלה על שלנו !!. בשעה 15:00 כבר כל האיזור שממול, הצמוד לסלעים, גם היה מלא. עגינה שם דרשה תזוזה עם דינגי על מנת להגיע לרחוב ושמחנו שאנחנו ברי מזל להיות ממש על הרחוב המקסים של פיסקרדו. טיילנו ברחוב וחיפשנו מסעדה טובה לערב. לבסוף החלטנו לבשל חריימה. טילנו מחנות לחנות ותרנו אחרי המצרכים הנדרשים. זיהינו את המאפיות לבוקר, לקחנו שתי כיכרות לחם לניגוב הרוטב של החריימה. בטיול ראינו בית למכירה על קצה הגבעה שמשקיף לכניסה למרינה במחיר מצחיק על גבול הלא הגיוני 20,000 יורו. המשכנו בכניסה לחנויות בחיפוש אחר כוסברה טריה או יבשה אבל מצרך זה פשוט לא קיים שם ואם לא די בכך, בכל מהלך השבוע  לא היו בשום מקום פלפלים חריפים. קנינו 12 דגי בקלה והכי חשוב- קנינו שאקל חדש לתיקון העוגן.

את שעת הדימדומים העברנו בדייג כאשר מפעם לפעם נתפס עוד דג ביאכטה של אליס, סיגלית, רון וידידיה. ואצלינו ביאכטה מתבשל לו בשקט חריימה מהסרטים. יובל החליף בקלילות את הקשר הזמני בשקל חדש. כל החברים הגיעו לטעום את החריימה ומהר מאוד רצנו שוב ושוב למאפייה לקנות עוד כיכרות לחם לניגוב הרוטב. יצאנו מאושרים ושבעים והמשכנו להינות מאלכוהול איכותי בכל מיני סיגנונות והרבה צחוקים.

 

יום ד' 03.10.2012 היום החמישי לטיול

הדלקתי מנועים ברגע שבו היאכטה הקטנה לידי החליטה לצאת כי ידעתי שיש מצב שהיא משחררת לי את העוגן. אבל גרוע מזה קרה והעוגנים שלנו הסתבכו אחד בשני. סימנתי לאחד מעובדי המרינה עם דינגי לבוא לעזור ומאחר והתסבוכת היתה רצינית הוא הזעיק דינגי נוספת. בסוף הם שיחררו את הפלונטר וזרקו את העוגן שלי במרחק מספק. משכנו קלות את העוגן והוא נתפס חזרה בקרקע הבוצית.

התארגנו ליציאה ותוך שעה גם אנחנו היינו בדרכנו ליעד הבא. איתיקה. בדרך החלטנו לעצור בסאמי לארוחת צהרים אבל כשהגענו וראינו את המקום בחרנו להכנס למפרצון קטן אחרי סאמי. למרות התחזקות הרוח והצפי לבופור 5 באותו היום, נשארנו במפרצון קצת יותר מידי, עד שהבנו שאנחנו עלולים להגיע לאיתיקה אחרי רדת החשכה. המפרצון היה כל כך קסום והילדים נהנו מתחרויות דינגי ומשחקי קיאקים אחרים. לילדים, שירדו לחוף אין ספור פעמים, לא הפריע שזוג נודיסטים הגיע למפרצון להתבודד. אחרי סעודה קלה המשכנו בדרכינו לעיר וואטי באיתיקה. כפי שהובטח אכן היה בופור 5 הגלים היכו בנו חזק והרוח לא הפסיקה להתחזק. ב- 20 קשר התחלנו בצימצום קל של החלוץ לפי ההנחיות בספר היצרן. חצי שעה אחרי, ב- 25 קשר כבר עברנו לצימצום ראשון של החלוץ אבל היאכטה המשיכה לדהור ב- 9 קשר. לא עבר יותר מידי זמן וגם הגענו ל- 30 קשר ואז החלטתי להוריד ראשי ולהמשיך עם חלוץ מצומצם. לילדים כל זה ממש לא הפריע. היה נדמה שזו ההפלגה המהנה ביותר שהיתה להם. הם לא הפסיקו לעמוד על הרשת ולהינות מהגלים שמתנפצים על היאכטה ומשפריצים עליהם מים מלוחים.

כשהגענו לוואטי, ציפיתי שבמקום כל כך מוגן הרוח תחלש, אבל לא כך היה ונאלצתי לבצע עגינה ברוח צד של 15 קשר שהפכה את הכל ליותר מלחיץ ואם לא די בכך, גם השמש שקעה ונותרנו בחשכה. הורדנו את העוגן מוקדם יותר, לפצות על העגינה היותר מהירה לפני שהרוח תזיז אותי מהמסלול. למזלי, יאכטה אחת של חברי עגנה לפני והם היו מוכנים על הרציף לקבל חבלים ולעזור לנו להקשר. אחרי העגינה לא הרגשתי ביטחון מלא שהעוגן תפס מספיק חזק. המשכתי להרים אותו כל פעם שהיאכטה התקרבה לרציף והתלבטתי אם כדאי לצאת ולבצע עגינה נוספת... חושך, רוח משתוללת, אבל עדיין, עדיף מלהתעורר ב- 12:00 בלילה לגלות שהעוגן לא תפס ואז לעשות את זה. לבסוף החלטתי שהעוגן נעוץ ושחררתי את הנושא. הוספתי אבטוח של עוד שני חבלים ובנוסף, קשרתי פנדרים בירכתיים כדי למנוע מצב שהיאכטה תיגע ברציף. לידינו, היו אמורים להכנס החברים שלנו ביאכטה השלישית אבל קטמרן 444 של ישראלים התעלמו מכל הסימונים שלנו ותפסו את המקום. שוב הייתי בטוח שהם זרקו עלי את העוגן ותכננתי להיות מוכן כשהם יצאו בבוקר.

היאכטה השלישית אכן הגיעה כחצי שעה אחרי. מאחר ולא היה לה מקום לידינו, נאלצנו לחפש לה רגלית מקום מרוחק. לבסוף מצאנו מקום והכל בא על מקומו בשלום. הדבר היחיד שדי הרס את השקט והשלווה של המקום היתה ספינת פריי אדירת מימדים שהשאירה את המנועים דולקים כל הלילה בשביל לטעון חשמל. אבל, אפילו זה לא הצליח להרוס לנו את ההנאה מהמקום הקסום. ראשית, מולינו עמד בית קפה קטן ומקומי כך שהיה נעים לשבת בו ולשתות קפה ומאפה. ושנית, המקום באמת נותן הרגשה מיוחדת. מספר רחובות, מלאי חנויות של מזכרות ואומנות. מצאנו לנו מסעדה טובה לארוחת הערב ודנו האם לצאת מחר לעוד יום של בופור 4 או להשאר לטייל באי.

לאחר הארוחה והקינוחים פרשנו לישון אחרי יום ארוך ומפרך והשארנו את ההחלטות לבוקר. היאכטה שלידינו החליטה לצאת ב- 06:00 בבוקר לפני שהרוח מתחזקת ולהפליג מזרחה לאיזור יותר רגוע. עם המידע הזה ובדיקה אחרונה של העוגן פרשתי לשנת ישרים....

 

יום ה' 04.10.2012 היום השישי לטיול

התחלתי את הבוקר ב- 06:00 בזמן שהיאכטה שלידי יצאה. הייתי מוכן לשחרור העוגן עם מנועים דלוקים... כאשר החברים מוכנים בהיכון עם הדינגי, להטיל במקרה הצורך את העוגן שנית במי הים. לשמחתי, העוגן שלהם לא היה קרוב אלי ויכולנו כולנו לחזור לשתיית הקפה של הבוקר ולהכנות.

עד 11:00 המשכנו להתלבט האם לצאת או להשאר יום נוסף ואז, ב- 11:00 כשהבנו שבמרינה בוואטי אין באמת הגנה ורוגע, נפלה ההחלטה שממשיכים מזרחה לאזור רגוע יותר. שינינו את התוכנית ויצאנו לקלמוס. הדרך לקלמוס הייתה מדהימה ונהנינו מהפלגה בקידמיות ברוח 20 קשר. היאכטה דהרה במהירות 9-8 קשר כל הדרך ובשעות הצהריים כבר היינו בקלמוס.

המפרף המערבי בקלמוס היה היעד והייתי בטוח שאמצא שם רחוב קטן או מסעדה שנקשרים אליה אבל לא כך היה בפועל. המקום שומם לחלוטין. זה ממש מפרץ טבע קסום שהעגינה בו מבוצעת עם עוגן והיקשרות לעצים וסלעים. נכנסתי ראשון לעגינה ליד זוג אנגלי חמוד שהגיע לארוחה רומנטית שקטה ולא האמין כמה מר גורלו כשראה את כל הילדים מסביבו ביאכטות שלנו. המקום היה כל כך קסום שהחלטנו לקחת את הילדים לטיפוס בטבע במעלה ההר והגענו איתם ממש עד צלע ההר, לנקודת תצפית מדהימה על איזור העגינה. בערב, החלטנו שחוגגים לרון מסיבת הפתעה ביאכטה שלו לרגל יום הולדתו, משימה לא קלה בכלל, מאחר שהיה צורך להרחיק אותו מהיאכטה ולתלות בלונים וציורים של הילדים בלי שיראה. וכל זה, לאחר שיום שלם אופים אצלו ביאכטה עוגות ופנקייקים מתחת לאף שלו מבלי שישים לב. בהתחלה אשתו, סיגלית, בקשה ממנו שייקח אותה לטיול רומנטי בדינגי ולאחר מכן שלחו אותו לעזור לי בתקלה בבילג' שבכלל לא הייתה קימת. בכלל, כל המעברים בין היאכטות נעשו רק על  כלי השיט הזעירים שלנו קייאקים ודינגים מה שהפך את כל העניין למסובך אך קסום ביותר.

בשעת ערב חזרנו ליאכטה שלו ושם כולם חיכו לו עם כובעי יום הולדת, עוגות ושירי יום הולדת. לאחר מכן, ישבנו לאכול ארוחת שישי כמו בבית מעשי ידיה של אליס שהכינה למנה ראשונה המון סלטים ואפילו חומוס ביתי שראיתי אותו מושרה במים במשך יממה. כל אחד קיבל צלחת מרק דגים שכללה את כל 7 הדגים שדגנו בטיול וחיכו בקוצר רוח שנהנה מהם. אחרי הארוחה הילדים המשיכו להינות ממשחקים שונים. בנינו להם אומגה למים וחבל מתנדד למים וכמובן, המשיכו לטייל עם הקייאקים והפדלבודים בין היאכטות. אנחנו, המבוגרים, ישבנו בנחת ושתינו הרבה "מיץ שמח" (אשכולית אדומה עם אוזו). בשעת ערב מאוחרת במפרץ טבע קסום, הדלקתי אורות עגינה והלכנו לישון... הילדים המשיכו לקשקש על הרשת עוד שעות ארוכות אחרי שנרדמנו.

 

יום ו' 05.10.2012  היום השביעי לטיול

הבוקר התחיל בבלאגן גדול. הבריטי הנחמד שעגן לידי עם שני עוגנים לא הצליח לשחרר את העוגן ונתקע די צמוד אלי. נאלצתי לשחרר פנדר ולהגן על היאכטה ואז אני שומע רעידות של העוגן. מיד עליתי בקשר מול החברים שיגיעו עם דינגי. הדלקתי מנועים וניסיתי לתמרן במצב הסבוך הזה. מאחורי ומאחד הצדדים - 3 מטר מהחוף והמרחק מתקצר. מתחתי- העומק כבר ירד ל- 0.5 מטר ואני קרוב לנגיעה בקרקע והמצב מחמיר. מלפני- יאכטה תקועה שלא מאפשרת לי להתקדם. העוגן משוחרר והחבלים מאחור משוחררים עם סכנה להתפס לי במנוע. ביקשתי מאיש הצוות שלי שירוץ בתחילה לחרטום וירחיק את היאכטה בידיים כך שאוכל קצת להתקדם. ואז, באורח פלא, הבריטי הצליח לשחרר את העוגן השני והצלחתי להתקדם כשני מטר כאשר איש הצוות שלי שומר שלא אגע בו ומרחיק אותו. ואז שלחתי אותו בחזרה לירכתיים שיאסוף את החבלים או ישמור שלא יגיעו למנוע. ברגע זה הייתי בשיא הלחץ, כל פעם שסובבתי את הראש אחורה, היה חבל במים ואיש הצוות שלי התקשה לשחרר את החבל כי הוא נתפס בסלע. החברים הגיעו בינתיים... אחד עלה ליאכטה לטפל בכוננת של העוגן ושניים אחרים לקחו את העוגן עם הדינגי לזרוק אותו במרחק, לנעיצה חוזרת. אחרי מספר דקות והרבה לחץ הכל חזר על מקומו בשלום, העוגן חזר למצב נעוץ, והחבלים בירכתיים היו מתוחים חזק.

אכלנו לנו ברוגע יחסי ארוחת בוקר ושמחנו שיצאנו מזה ללא כל נזק. לאחר כחצי שעה היינו מוכנים לצאת. חברי כבר יצאו ואני התחלתי להלחם עם העוגן שלא רצה לעזוב את קרקעית הים. בשלב מסויים הוא פשוט הפסיק לעבוד. חזרתי למטבח אל מאחורי הפח להרים את הידית של העוגן ובניסיון הבא הוא השתחרר ויצאנו ליום ההפלגה האחרון.

ההפלגה מקולומוס ללפקדה, הייתה מדהימה ! בתחילה, רוחות חלשות וככל שהזמן עבר, הרוחות התחזקו וההפלגה הייתה נעימה יותר. בשלב מסוים, הבנו שבקצב הזה נגיע בלילה ולא רצינו לעבור את התעלה ללפקדה בחשיכה. הדלקנו מנועים "ונתנו גז" לכיון. התעלה הייתה חוויה מדהימה. מעבר צר ומרהיב כאשר מסביב הים כל-כך רדוד שאתה מרגיש כאילו אתה מפליג בביצה. דייגים בצידי הדרך ובעלי כנף מרהיבים שסיפקו לנו יופי של תמונות. הכל כל כך ציורי ורק כמה יאכטות טרופות בדרך מזכירות את הסכנה של המים הרדודים.

בלפקדה הכל מאורגן ודינגי יצאה אלינו, ללוות אותנו למקום העגינה. העגינה לא היתה קלה, רוח צד חזקה מאוד הקשתה את הכניסה, אבל לפחות היה שם מורינג כך שההקשרות הייתה חזקה ויציבה. יצאנו לטייל בלפקדה המדהימה, שאם לא שואלים את המקומים מאוד בקלות אפשר לפספס אותה. המדרחוב הוא לא הרחוב הראשון מול המעגן אלה יותר בעומק העיר. טיילנו יום שלם במדרחוב וקנינו מזכרות ומתנות. כשחזרנו ליאכטות גילינו שהבנות הכינו לנו תוכנית "מאסטר שף" מכל האוכל שנשאר ביאכטות, אז ישבו לטעום מכל המנות הטעימות ולתת ציונים.


יום שבת ה- 06.10.2012

צריכים להחזיר את היאכטות עד תשע בבוקר בוונקי. השקמנו קום ב- 05:00 בבוקר ויצאנו ב 06:00 כשעדיין חושך בחוץ. הדלקנו אורות ניווט וחזרנו את המסלול המהמם בתעלה. המשכנו קרוב לחוף כל הדרך על מנוע, קרוב קרוב לכלובי הדגים. הגענו בדיוק ב- 09:00 לוונקי...

טופס טיולים ממש קצר. לא בדקו את היאכטות בכלל רק שאלו אם היו בעיות או תקלות שיש לתקן לשוכרים של שבוע הבא. מילוי מהיר של דלק ותשלום. נפרדנו בשלום מהטיול הכי מדהים שהיה לי בחיים, עם הרבה טעם טוב והרבה חשק לחזור בשנה הבאה.

אני רוצה להודות לכל החברים המדהימים שהצטרפו לטיול ובזכותם הוא היה כל כך מדהים, ולצוות תשוט: שירי, ארן ופילה, שעזר, הכין, ארגן, תמך וזכה בנו כלקוחות לעוד הרבה שנים. נתראה בשנה הבאה בקרואטיה.


 תכנית ההפלגה:

  יום שבת

  29.09.2012

  לילה בוונקי

  יום ראשון

  30.09.2012

  עגינת צהרים המגנסי

  יום ראשון

  30.09.2012

  עגינת לילה בוורטי מגנסי

  יום שני

  01.10.2012

  מעבר דרך פורוס ווסליקי

  יום שני

  01.10.2012

  עגינת לילה בסיווטה

  יום שלישי

  02.10.2012

  עגינת לילה בפיסקרדו

  יום רביעי

  03.10.2012

  עגינת צהריים במפרץ אנונימי אחרי סאמי

  יום רביעי

  03.10.2012

  עגינת לילה בוואטי איתיקה

  יום חמישי

  04.10.2012

  עגינת לילה בקולוס

  יום שישי

  05.10.2012

  עגינת לילה בלפקדה

  יום שבת

  06.10.2012

  הגעה לוונקי

 

  

טיפים ומסקנות בעקבות הטיול:

♦ גם אם אתם יוצאים מספר משפחות שכוללות ילדים, דאגו להביא הרבה תעסוקה לילדים כמו: משחקי קופסא, קלפים, דפים ועפרונות\טושים לציור, ספרים, לקים לבנות, דיסקים\אייפודים עם מוזיקה וכו'...

♦ אנו ממליצים להנות מההזדמנות שטיול כזה נותן ולהתנתק מהטלפונים, המחשבים, האייפדים וכו' זו יכולה להיות חוויה מדהימה, למבוגרים וילדים כאחד.

♦ לא לפחד לקנות מגוון מוצרים בסופר. דברים נגמרים מאוד מהר ביאכטה, דוגמא לכך היה עניין הקורנפלקס אצלנו: אנחנו היינו 6 איש ביאכטה. בקניות לפני העלייה ליאכטה קנינו 3 חבילות קורנפלקס וכמעט כל יום נאלצנו לקנות חבילה נוספת וגם עוד קרטוני חלב, גבינה, לחם, ממתקים ועוד... לכן מההתחלה חשוב לקנות הרבה, גם מצרכים שישמשו לבישול ואפיה.

♦ דרך יצירתית להיפטר מכל המצרכים העודפים שנשארו בסוף הטיול היא לתת לילדים לערוך תחרות "מאסטר שף" כמו שאנחנו עשינו. זה גם מאפשר להם להתפרע ולהוציא אנרגיה וגם חוסך עוד ארוחת ערב במסעדה.

♦ אין דבר יותר כיף מלבשל ביאכטת קטמרן. אם אליס שלנו הצליחה לטגן כל יום קרוב ל-60 קרפים גם אתם יכולים!

♦ יש מספר דברים שכדאי להביא מראש מהבית: שקיות סנדוויצ'ים לנייר הטואלט המשומש בשירותים, שק שינה (יובל ישן את רוב הלילות בחוץ ואמר שזה תענוג מלבד שזה קצת קר, וגם כי זה נוח לשימוש במקום שמיכה), מגבות, אטבי כביסה, אבקת כביסה או מרכך כביסה לכביסה ביד, כדורים כלשהם נגד בחילות (לנו היו הומאופתים), פנסים וכו'...