יומני מסע

היאכטה ANANDA - הפלגת הבתולין - מדרום צרפת לברצלונה ספרד

מאת רמי לבבי

אפריל 2013



היאכטה ANANDA - הפלגת הבתולין  -  מדרום צרפת לברצלונה ספרד

תחזית הרוחות והגלים של שבוע לפני, הייתה הפכפכה ולא בישרה טובות, אולם הבטחת השם "אנאנדה" (אושר על פי תורת הבודהא) השרתה איזו הבטחה למימוש ציפיות.

המציאות כרגיל הייתה מעורבת, מה שלא גרע במאום מהחוויה. חמישה יצאנו לדרום צרפת לעיירה gruissan  השוכנת כ-160 מייל ימי צפונית לברצלונה: עמוס וחנה, זוגתי חיה ואנוכי וזהבה שהצטרפה לצוות ברגע האחרון.

 

 

 
 
 
 
 
 
 

25.04.2013 – יום חמישי

סיום הטיסה לברצלונה התבצע במזג אויר סוער במיוחד. כשהמטוס חדר את שכבת העננים הנמוכה, התגלה ים שוצף וגועש לכל כיווני האופק. לא היינו זקוקים לאזהרת הקברניט על רוחות קשות בנחיתה היות וה"ג'מבו" הענק היטלטל ונחת נחיתת סרטן ברוח הצולבת העזה. הגנבתי מבט אל זוגתי והחילותי לחשב את קיצי לאחור לאור העובדה שאני האחראי הוודאי לכל מה שכנראה יעבור עלינו בימים הקרובים.

כשהסתבר לנו שההסעה הישירה מברצלונה ל-gruissan  לא תחכה לנו, נכנסנו למונית בדרכנו לתחנת הרכבת. בבדיחות הדעת שאל עמוס את הנהג אם הוא מוכן להסיענו ל-gruissan ולהפתעתנו נענה בחיוב. חשבנו שהבדיחה נמשכת ושאלנו למחיר, וההפתעה נמשכה כשהתשובה הייתה נמוכה להפתיע מהערכתנו המקורית.

מן-הון-להון הפנה הנהג את חרטום המונית - ואנו בנסיעה ישירה ליעדנו הראשון. הסימן הראשון לכך שרוח "אנאנדה "שורה עלינו.

מיד עם ההתמקמות במלון, (port beach) הנמצא על קו המים במרינה, עמוס ואני שועטים לרציף ומיד מתגלה לעינינו הנסיכה הנמה כשהיא קשורה בעבותות אל הרציף וחלקים ממנה עדיין עטופים בספוגים וניילונים שלא הוסרו.

אנחנו עומדים להיות הראשונים להוציאה להפלגה וההתרגשות רבה. כמו ילדי גן שהוכנסו לחנות צעצועים אנחנו עטים על היאכטה ומתחילים לחקור כל פינה וכל פיסת ציוד. הכל חדש וארוז ובלתי משומש, אנחנו מתחילים להתקין את גלגלי ההצלה. פנס החרום, משואת החרום וכל מה שרשום ברשימת המטלות שקיבלנו מארן.

כבר מהמבט הראשון ניתן להרגיש שיד אוהבת ציידה את ה"אנאנדה " ברוחב לב ובהקפדה יתרה.

את הערב אנחנו מסיימים (איך לא) במסעדת דגים משובחת במרינה ומרימים כוס יין להצלחת המסע.

 

26.04.2013 – יום שישי

07:00 מוצאת את עמוס ואותי כבר בסירה עוד לפני ארוחת הבוקר. זהבה שהגיעה בנסיעת לילה מברצלונה וצעדה מספר קילומטרים רגלית עמוסת ציוד, עקב טעות בנקודת ההורדה של נהג האוטובוס, מצטרפת אלינו לשעת הקפה וכל הצוות על ציודו עולה לסירה.

מוציאים את הדינגי מהקבינה בו אוחסנה ומאבטחים אותה לפני ה"spray hood". בביקור אצל הסוכן שטיפל בהכנות האחרונות, מקבלים חבילות עם חלקי חילוף שהוכנו עבורנו ומבינים שמנוע הדינגי וקרש העלייה לסירה עדיין לא הגיעו למרינה.

קבענו לעצמנו שעת הפלגה ב-13:00 ואנחנו שועטים לסופר המקומי וחוזרים עם שתי עגלות עמוסות כל טוב (כולל יין ובירה, וויסקי , וודקה ואייריש קרים שהגיעו איתנו מהארץ).

בשעה טובה בצהריים מגיע המנוע החסר וקרש עלייה מאולתר אך נוח, ולאט לאט (אם כי מהר מהר) ההכנות מסתיימות.

אנחנו מקיימים טקס קצר של הורדת הספוגים והניילונים מההגה, בדיקה אחרונה של תקינות מנגנון העוגן ואבטוחו, תירגולת לבישת אפודי ההצלה לכל הצוות וב-14:00 אני מתניע ומוציא את ה"אנאנדה" לדרך.

השמיים אפורים שחורים וגשם יורד. קבענו לעצמנו יעד הפלגה קצר ליום הראשון, 19 מייל עד למרינה של port leucate  . אנחנו מתרגלים לסירה ולהפעלת  GPSהמגע שלה, ונהנים מכל גילוי חדש.

אין רוח לחלוטין ולאחר היציאה משפך הנהר לים, מפליגים על מנוע. לאחר כ-3 שעות הפלגה אנחנו מזהים את הכניסה למרינה. קראנו בקפידה את הוראות ה-pilot book ואנו עוברים בפתח הצר והרדוד שנעשה צר עוד יותר ע"י שורת מצופים ירוקים באמצעו, המעידים על מכשול כל שהוא ואכן מד העומק הולך ויורד.

בתוך דקות מכניסתנו למרינה והעגינה עם ה-starbaord למזח מתחילה סופת גשם ורוח.

השעה 18:00 כשנשמעת דפיקה מבחוץ ושכננו לעגינה, סקיפר מסחרי צרפתי נחמד, המציג את עצמו בשם פסקל, מיעץ לנו להפוך את כיוון העגינה עם החרטום לכניסה היות והלילה אמור להיות סוער במיוחד. אנחנו שומעים לעצתו ועל כוסית ויסקי מקבלים ממנו טיפים רבים על המסלול דרומה אותו הוא מכיר ככף ידו. הסופה מתגברת וזרמים חזקים נכנסים בכוח למרינה (ותודה על העצה להחליף כיוון עגינה). התחזית ב"קפיטנרי" קודרת ומאיימת וברור לנו שאנו נשארים לפחות יממה בנמל.

הלילה קר במיוחד והטמפרטורה בסיפון התחתון יורדת במהירות כאשר ההפרשים בין חוץ (קר עוד יותר) לפנים, גורמים להתעבות מים על תקרות הקבינות ויחד עם יללת הרוח ודפיקות המטר הכבד עובר עלינו לילה מעצבן למדי.

 

27.04.2013 - יום שבת

אין הרבה מה לעשות חוץ מלאכול, לספר סיפורים ולהשלים מטלות בסירה. ממשיכים לשתות עם פסקל ולעבור על התחזיות למחר.

עם ערב, אנו פוסעים במזג האויר הסוער למעגן הסמוך ונכנסים למסעדה (עפ"י המלצה) בעלת השם הלא מבטיח בעליל "טוטי פרוטי" . למרות השם המסעדה מלאה במקומיים עליזים והאוכל משובח (חצי ליטר בירה שהמלצר שופך עלינו בטעות כלולים בתפריט).

אנחנו חוזרים לסירה עם עיניים לשמיים ותקווה בלב.

במשך הלילה הרוח נחלשת ומפעם לפעם יש הפוגה בגשם.

 

28.04.2013 – יום ראשון

זהבה ועמוס הולכים לברר מזג אויר ואני יוצא לסופר הקרוב להצטייד. סירות דייגים החוזרות מהים עוזרות לנו לקבל החלטה.

אנחנו מחליטים לצאת לדרך כשהיעד המקורי הוא port vendre כ-32 מייל דרומה. קרוב ליציאתנו לים ברוח צפון-מערבית של כ-15 קשר, הרוח מתגברת עם משבים והים נעשה די לא נעים להפלגה. אנחנו ממהרים לצמצם ראשי ונתקלים בבעיה עם חבלי הצמצום שהסתבכו אחד בשני.

מורידים במהירות מפרש וחותכים לכיוון המרינה הקרובה saint cyprien . עברנו 18 מייל היום ואנו מתנסים לראשונה בהפלגה זו בעגינת ירכתיים ים תיכונית. משחררים את חבלי הצמצום ומזהים מה גרם לבעיה.

ביקור ב"קפיטנרי" מבהיר לנו שההחלטה לחפש מסתור במרינה הייתה מאוד במקום וכי גם למחרת כנראה אין לנו סיכוי לצאת לים.

אין לנו אלא להתנחם שוב באוכל הצרפתי המשובח ולקוות לטוב.

בערב אני יוצא לטיול על שובר הגלים, סוואל גבוה לכל אורך המבט והתנפצויות בגובה של מטרים מעל חומת הבטון. לא מאד מבטיח.

 

30.04.2013 -יום שלישי

07:00 מבט לעבר שובר הגלים עדיין מראה התנפצויות גלים, התחזית 4 עד 6 בופור עם רוחות של כ-20 קשר דרום מערביות.

היום הוא יום קריטי מכיוון שאם לא נצליח להקיף את cap de creus שהוא שלוחה של הרי הפירינאים היורדת בתלילות לים (מהווה את הגבול בין צרפת לספרד) לא נצליח להגיע לברצלונה.

יוצאים לים בחשש, בסוואל של עד 2 מטר, אך הגלים יציבים ובמשטר קבוע. הכל בסירה מאובטח . כל פעילות מחוץ לקוקפיט מתבצעת עם harness מאובטח לכבל הביטחון.

אנחנו משנים מבנה מפרשים לפי הצורך ומוסיפים מנוע, המהירות מעל 7 קשר ואנחנו יוצאים ללב ים על מנת להקיף את הכף. החוף נבלע במסך ערפילים והניווט רק על פי GPS .מתוכננת הפלגה של מעל 45 מייל ימי וההצלחה תלויה ביכולתנו להגיע לנקודה המזרחית ביותר לכף לא יאוחר מ-02:00.

אין ספק שעל הנוסעות שלנו עובר יום קשה וגם עבודת הצוות אינה קלה ודורשת ריכוז ותאום.

אנחנו עומדים בלוחות הזמנים ואחר הצהריים אנחנו במימי ספרד. כולם רטובים מגשם ורסס, אבל ממשיכים בנחישות קדימה. בדרום מערב העיירות של קוסטא בראבה עם נצנוצים חולפים של קרני שמש על המים ובצפון מערב מתגלות הפסגות המושלגות של הפירינאים. הנופים יפיפיים ורק הים הגועש, הרוח והרטיבות מעיבים על מצב רוחן של הנוסעות. היעד המתוכנן הוא המרינה של l'estartit  ואנחנו באים בשעריה בסביבות 17:30 .

יום קשה של מעל 9 שעות הפלגה רצופות, מגיע לסיומו עם עגינה ים תיכונית במרווח שנראה לכאורה בלתי אפשרי, אך תמרון איטי של הירכתיים ודחיפה ידנית של הסירות משני הצדדים תוך שימוש בפנדרים, מביא אותנו אל הרציף (הגבוה מאוד) והיקשרות מורינג.

מצב הרוח של כולם עולה יחד עם שיפור במזג האויר ותחזית אופטימית ליומיים הבאים. הערב אנחנו חוגגים על פאייה ומולים.

 

01.05.2013 – יום רביעי

היום ה-1 למאי, העסקים סגורים וגם ה"קאפיטאניה" חוגגת. אנחנו יוצאים לים מוקדם והשמש מקדמת את פנינו עם רוח קלילה וים שקט, סוף סוף יום הפלגה במתכונת אותה הבטחתי לזוגתי.

אומנם גם היום עלינו לגמוע 35 מייל, אך מצב הרוח על הסיפון עליז וההפלגה בת 8 השעות עוברת עלינו בנעימים. הנופים של החוף על עיירות הנופש הפזורות לאורכו מדהימים ומזג האויר הנוח מוציא לים הרבה מפרשים, מראה שלא זכינו לו בימים הקודמים. אחר הצהריים אנחנו נכנסים למרינה של blanes שהיא תחנתנו האחרונה לפני ברצלונה.

 

02.05.2013 – יום חמישי

היום האחרון להפלגה. יחד אתנו יוצא מהמרינה זוג הולנדי ואנחנו משייטים להנאתנו על מפרשים וקצת עזרת מנוע במשך כל היום.

לפנינו עולה צללית המבנים הגבוהים של ברצלונה ואנחנו מתכננים את כניסתינו למרינה האולימפית. אחר הצהריים כשתרני הסירות במרינה נראים כבר היטב, עמוס ואני מסיימים את הטיפות האחרונות מבקבוק ה"שיבס" מסובבים את הסירה לרוח להורדת מפרשים אחרונה, ונכנסים בגאווה לרציף הדלק של המרינה.

תדלוק כל המכלים, סידורים אחרונים ב"קאפיטאניה" עגינה אחרונה, ושבוע של הפלגה רבת עניין ואירועים מגיע לסיומו (מוקדם מדי לטעמי). בערב יוצאים לבלות בברצלונה ומתחילים בהכנות למסירת ה"אנאנדה" לצוות שיגיע מחר.

 

03.05.2013 – יום שישי

בוקר אחרון, זהבה יוצאת מוקדם לתפוס טיסת בוקר. אנחנו משתהים עדיין לארוחת בוקר אחרונה על הסיפון כדי לסחוט כל רגע אפשרי של הנאה.

בסביבות 10:00 אנחנו יורדים עם הצ'ימידנים לרציף, מעיפים מבט אחרון של חיבה על הנסיכה "אנאנדה" הקשורה לה בגאווה לרציף ומתחילים לחשוב כבר על תכנון ההפלגה הבאה.

 

לסיום כמה טיפים לגבי האיזור בו הפלגנו:

  • אזור נפלא לשייט עם הרבה מרינות לאורכו, דבר המאפשר תכנון מאוד גמיש של הפלגה.
  • התקופה בה הפלגנו מוקדמת מדי (גם לדעתם של המקומיים) . כדאי להפליג במחצית מאי לפחות.
  • בכל המרינות יש מועדוני שייט מקומיים המספקים בחלקם גם את השירותים  והמקלחות. אפשר וכדאי להיעזר באנשי המועדון לקבלת טיפים.
  • כל המרינות נמצאות בישובים תיירותיים כך שאין שום בעיה של קניות, בילויים, מרכזי קניות ובחלקם אפילו קאזינו (לא ניסינו את מזלנו).
  •  כדאי להיעזר בהצלבה של מקורות מטאורולוגיה שונים, גם של הנהלות המרינות וגם של אתרי אינטרנט שונים. יש שוני בין הנתונים ובסופו של דבר יש להפעיל שיקול דעת.
  • בחלק מהמרינות בצד הספרדי, חיבורי החשמל אינם סטנדרטיים. או שמצטיידים במתאמים מיוחדים (בברצלונה ניתן לשכור אך במקומות אחרים לא) או שמבלים לילה על מצברים (לא נורא אם למחרת ממלאים אותם ע"י הפעלת המנוע).
  • לימוד המרינות ב-pilot book הוא חובה לפני כל כניסה למרינה חדשה ! לכל מרינה סיפור גישה שונה ומערך מכשולים ומגבלות שיש ללמוד אותם היטב.

ולסיכום, ברצוני להודות שוב לארן שהכין את הסירה להפלגת הבכורה שלה ועשה עבודה מושלמת.

ה"אנאנדה" היא יאכטה נוחה לתפעול, מתנהגת באלגנטיות במים ומשרה אוירה של ביטחון גם בים לא הכי נוח.

אני מאחל ל"תשוט" הרבה נחת מהרכישה החדשה ולכל הצוותים המפליגים הרבה הנאה.

 

נרשם ע"י רמי לבבי